תביעת השתקה היא מונח שאינו מוגדר באופן פורמלי בחוק, אלא מתאר תופעה משפטית מוכרת שבה תביעות דיבה ולשון הרע משמשות ככלי לחץ על מבקרים. מדובר בפרקטיקה שבה צד חזק, כמו תאגיד או איש ציבור, מגיש תביעה כנגד גורם חלש יותר שהביע ביקורת כלפיו, במטרה להרתיע אותו ולהפסיק את הדיון הציבורי בנושא שנוי במחלוקת.
המהות של תביעת השתקה אינה בהכרח בהגנה על שם טוב או מוניטין, אלא בניסיון להשתיק ביקורת ולהגביל את חופש הביטוי באמצעות איום בתביעה משפטית שעלולה להיות כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות עבור הנתבע. התביעות מוגשות לעיתים קרובות בידיעה שאין להן סיכוי גבוה לזכות, אך עצם ההליך המשפטי מהווה אמצעי להפחדה ולדיכוי ביקורת.
התוצאה של תביעת השתקה יכולה להיות הרתיעה של אחרים מלבטא את עמדותיהם או לחשוף עובדות מטרידות, מתוך חשש שיעמדו בפני תביעה דומה. בכך, תביעות השתקה פוגעות בזכות הציבור לדעת ובשיח הציבורי הפתוח ומציבות סכנה לחופש הביטוי והעיתונות.
המאבק בתביעות השתקה הופך בשנים האחרונות לנושא מרכזי בדמוקרטיות רבות, גם בישראל, כאשר פעילים, עיתונאים ומשפטנים מבקשים לקדם חקיקה שתמנע שימוש לרעה במערכת המשפט למטרות דיכוי של ביקורת לגיטימית. צפו בהסבר של עו"ד ליאור שבי.
