לראשונה, בית משפט השלום דחה על הסף תביעה בנימוק שמדובר בתביעת השתקה. את התביעה, בסך 2 מיליון שקלים, הגישו שני מנכ"לים משותפים בחברת נדל"ן נגד חבר מועצה – אשר העלה טענות לניגוד עניינים בנוגע לפרויקט של החברה בתחומי המועצה. תחילה הגישו התובעים את התביעה על סך 5 מיליון שקלים, ולאחר מכן הורידו את הסכום.
התובעים טענו כי הפרסומים של חבר המועצה היו כוזבים ופגעו בשמם הטוב, הזיקו למוניטין שלהם והובילו לעוגמת נפש להם ולבני משפחתם. הנתבע לעומת זאת טען, בתגובה, כי מדובר בתביעה "טרדנית וקנטרנית" אשר כל מטרתה היא לגרום להפחדה ומניעה של פרסום ביקורת לגיטימית על עניינים ציבוריים.
עוד טען הנתבע כי הסכום שדורשים התובעים הוא "דמיוני ומופרך" ושהגשת תביעת לשון הרע בגובה של מיליוני שקלים בעקבות פרסום דברי ביקורת היא, לטענתו, אינה הגיונית. לדבריו של חבר המועצה, מתוך עיון במאגר פסקי דין שניתנו במקרים של תביעות לשון הרע על פרסומים חמורים יותר – סכום הפיצוי הסתכם בכמה עשרות אלפי שקלים בלבד.
כמו כן, הנתבע אף ציין כי לאחר שקיבל מכתב התראה לפני תביעה, הוא התנצל על אזכור שמם של התובעים והסביר להם כי לא הייתה לו כוונה לפגוע בהם. התובעים סירבו לקבל את התנצלותו והמשיכו בהליך המשפטי, מה שלטענתו של הנתבע מוכיח כי מדובר בתביעת השתקה.
הפסיקה: תביעת השתקה
השופט עזריה אלקלעי, מבית משפט השלום בעיר בת ים, הסביר כי בית המשפט רשאי לסלק תביעות על הסף במקרים מסוימים בהם נעשה שימוש לרעה בהליכים משפטיים או במקרים של הגשת תביעות קנטרניות וטורדניות. השופט קבע כי במקרה המדובר, כל התנאים לסילוק תביעה על הסף מתקיימים, וקבע כי מדובר בתביעת השתקה.
השופט אלקלעי אמר: "לא יכול להיות ספק כי הגשת תביעה בסכום של 5 מיליון שקל שהועמדה על 2 מיליון שקל, יש בה כדי להרתיע ולהטיל אפקט מצנן על נכונותם של הנתבע, שהוא איש ציבור, או של אחרים להשתתף בדיון ציבורי". עוד הוא הוסיף: "וזאת עקב החשש כי המשאבים החומריים והנפשיים הנדרשים למי שמתגונן מפני 'תביעה משתיקה' ישכנעו רבים שלא להתעסק עם התובע או עם גורמים אחרים חזקים כמותו".
בית המשפט החליט במקרה הזה כי פערי הכוחות הכלכליים בין התובעים והנתבע הם סיבה מרכזית לדחיית התביעה. לטענתו סכום הפיצוי שדרשו התובעים היה מופרך וחרג בצורה משמעותית מהפסיקה המקובלת במקרים מסוג זה. בנוסף, חייב השופט את שני התובעים בהוצאות משפט גבוהות במיוחד על סך 100 אלף שקלים.
משמעות הפסיקה על מקרים עתידיים
נדמה כי לאחרונה בתי המשפט בישראל פחות ופחות סבלניים לגבי תביעות לשון הרע מופרכות שמוגשות על סכומים גבוהים ולא פרופורציונליים, שכל מטרתן היא להפחיד את הצד השני מלהביע את דעתו, ובכך פשוטו כמשמעו, להשתיק אותו ואף לפגוע בזכות הבסיסית, הלגיטימית והחשובה לחופש הביטוי.
