לשון הרע בעבודה היא פרסום פוגעני על עובד, מנהל או מעסיק שנעשה בסביבת העבודה: בשיחה מול אחרים, בהערכת ביצועים, במכתב המלצה, במייל או בהודעה בקבוצת וואטסאפ של העובדים. חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, חל גם שם, אבל בתי המשפט בוחנים את הדברים בהקשר של יחסי עבודה, ולכן לא כל אמירה חריפה נחשבת עוולה. הדף מסביר איך מבחינים בין ביקורת לגיטימית לבין פגיעה בשם הטוב, אילו הגנות עומדות לנתבע ומה כדאי לעשות בשלב הראשון.
מתי פרסום במקום העבודה נחשב לשון הרע?
החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לפגוע באדם בכמה דרכים. בהקשר התעסוקתי הרלוונטית במיוחד היא הפגיעה בפרנסה ובמעמד המקצועי:
"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול… לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, סעיף 1(3)
חשוב לדעת שפרסום, במובן המשפטי, הוא העברת הדברים לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. לכן שיחה בארבע עיניים בין שני אנשים אינה בדרך כלל פרסום, בעוד אמירה מול עמיתים, מייל לכמה נמענים או הודעה בקבוצת עובדים עשויות להיחשב כך. עוד שיקול מרכזי הוא ההבדל בין עובדה לבין הבעת דעה: טענה עובדתית שקרית על גניבה, הונאה או חוסר מקצועיות שונה מהבעת תסכול או מביקורת מקצועית.
מצבים נפוצים בעבודה ומה חשוב לבדוק
הטבלה מציגה כמה מצבים שחוזרים בפניות למשרד. היא כללית ואינה מחליפה בדיקה של המקרה הספציפי.
| המצב | מה חשוב לבדוק | הגנה שעשויה לעמוד |
|---|---|---|
| הערכת עובד או משוב ביצועים | האם הדברים עובדתיים, מדויקים ונמסרו רק לגורמים הרלוונטיים | אמת בפרסום, תום לב |
| מכתב המלצה או מענה לבירור על עובד לשעבר | האם נכתבו דברים מטעים או מיותרים, ולמי נשלח המכתב | תום לב, אמת בפרסום |
| תלונה למשאבי אנוש, לממונה או לרשות | האם התלונה הוגשה לגורם המתאים ובאופן מידתי, ולא הופצה הלאה | תום לב, ובמקרים מסוימים הגנות נוספות לעובד המדווח |
| הודעה בקבוצת וואטסאפ או במייל לכמה עובדים | מי קיבל את ההודעה, האם נשמרו צילומי מסך והאם הדברים הופצו הלאה | תלוי בתוכן: אמת בפרסום, הבעת דעה |
| שיחה בארבע עיניים | האם הדברים נאמרו או הועברו לאדם נוסף | לרוב אין פרסום, ולכן ייתכן שאין עילה |
| דברי גנאי של מנהל מול עובדים אחרים | האם נאמרו עובדות שקריות, ובאיזה הקשר ומול מי | הבעת דעה, אמת בפרסום |
אילו הגנות עומדות למפרסם?
גם כשהפרסום פוגע, אין בהכרח עילת תביעה מוצלחת. החוק מכיר בכמה הגנות. הגנת אמת בפרסום דורשת בדרך כלל שהדברים היו נכונים וגם שהיה בפרסום עניין ציבורי. אמת לבדה אינה תמיד מספיקה. הגנת תום הלב רלוונטית כשיש חובה או אינטרס לגיטימי למסור את המידע, למשל דיווח למנהל על התנהגות לא ראויה. עם זאת, בתי המשפט בודקים אם המידע נמסר לגורמים הנכונים בלבד ובהיקף סביר.
כאשר מדובר ביחסי מרות, ייתכן שיעלו גם טענות מתחום דיני העבודה, והשאלה באיזו ערכאה לנהל את ההליך תלויה בנסיבות. מומלץ לבדוק זאת לפני הגשת תביעה.
מה עושים אם נפגעתם מפרסום בעבודה?
- מתעדים: שומרים מיילים, הודעות וצילומי מסך, ורושמים מי נכח ומתי נאמרו הדברים.
- בודקים מי שמע: בלי העברת הדברים לאדם נוסף ייתכן שאין פרסום.
- שוקלים פנייה פנימית: למשאבי אנוש או לממונה, בזהירות כדי לא ליצור פרסום נוסף.
- מכתב התראה: דרישה להפסיק, לתקן ולהתנצל, שלעיתים מסיימת את העניין ללא הליך.
- גישור או תביעה: גישור יכול לפתור את הסכסוך תוך שמירה על יחסי עבודה. אם לא, אפשר לשקול תביעה.
לשון הרע בעבודה: מה מעסיקים יכולים לעשות מראש?
מעסיקים יכולים להפחית סיכון באמצעות נהלי תקשורת ברורים, הדרכה למנהלים ולעובדים, ושמירה על ניסוח עובדתי במשובים ובמכתבי המלצה. כדאי להימנע מלשון פוגענית שאינה הכרחית ולהעביר מידע רגיש רק למי שזקוק לו.
ייעוץ וייצוג בתיקי לשון הרע בעבודה
משרד עו"ד ליאור שבי מתמחה בתחום לשון הרע ומשלב ידע בדיני עבודה בייעוץ וייצוג של עובדים ומעסיקים. המשרד מדורג בין משרדי הבוטיק בתחום לפי דירוג BdiCode. הליווי כולל בדיקת המקרה, ניתוח הראיות וההגנות האפשריות, הכנת מכתב התראה, ייצוג בהליכים והתאמה של האסטרטגיה לנסיבות, בגישה אישית ודיסקרטית.
לשיחת ייעוץ ראשונית עם עו"ד ליאור שבי: 03-5379991
המידע בדף הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.