חוק איסור לשון הרע אוסר על פרסום דבר שעשוי להיות בו כדי להשפיל, להפוך ללעג, לבזות, לפגוע במשרתו של אדם וכדומה. על פניו לפי לשון החוק, אין איסור על הפצת דבר שקר, העללה, הפצת בדיה וכדומה. זה לא שאי אפשר לאסור הפצת שקרים: איסור כזה קיים בסעיף 58 לפקודת הנזיקין, שם נאסר פרסומו של “שקר […]
טענת אמת דיברתי בתביעות לשון הרע Read More »
מי שעוקב אחר חדשות ופוליטיקה באדיקות, יתכן והבחין במתיחות מסוימת בין חבר הכנסת יאיר גולן והעיתונאי המצליח עמית סגל. השניים ״התקוטטו״ ביניהם ברשתות החברתיות ובאולפני טלוויזיה, כאשר סגל מטיח בגולן שהיה תובע אותו אם היה לו את האומץ להסיר את חסינותו. אכן, יאיר גולן מוגן מפני תביעות מתוקף חסינותו הפרלמנטרית, אולם לא העוזר הפרלמנטרי שלו:
רבים הם בעלי העסקים, אשר מאגדים את העסק שלהם בצורה של חברה. חברה יכולה לבצע כל פעולה המתיישבת עם אופייה התאגידי, ולמעשה, יש לה אישיות משפטית כמו "לאדם". מבחינה משפטית, חברה יכולה לעשות מה שאדם יכול לעשות: היא יכולה להתקשר בחוזים, מהווה ישות לצרכי מס, וכן ישות נפרדת בכל מיני בהקשרים רגולטורים שונים. מעבר לכך,
מתי נרים את מסך ההתאגדות של חברה בע"מ? Read More »
האינטימיות שלנו עם עצמנו כאשר אנו יושבים מול הלפטופ בחדר, או גוללים בפיד הפייסבוק דרך הטלפון הנייד בשעות הערב, יכולה להטעות אותנו לחשוב שהאינטרנט הוא מקום מופקר וללא חוקים, שבו אפשר להגיד מה שאנחנו רוצים מבלי שיהיו לכך השלכות. אכן, לא מעט אנשים מרשים לעצמם לקלל ולהתבטא בצורה שערורייתית באינטרנט, ואומרים דברים שלעולם לא היו
תביעת לשון הרע בגין הוצאת דיבה באינטרנט Read More »
כאשר שני צדדים או יותר מעוניינים לכונן שיתוף פעולה עסקי, מוטב יהיה לו יסדירו את ההתקשרות ביניהם בהסכם. אם הצדדים מעוניינים למשל להקים שותפות, הם יכולים לחתום על הסכם שותפות. עם זאת, אין חובה חוקית לכך, כפי שאין חובה חוקית לרשום שותפות (מלבד שותפות מוגבלת, שהיא יצור מעט שונה). אפשרות נוספת הפתוחה בפניהם, היא הקמת
מדוע חשוב לחתום על הסכם מייסדים Read More »
במשפט האזרחי, נטל הראייה מונח באופן רגיל על התובע. אכן, יש היגיון בכך שמי שטוען שמגיע לו כסף מאדם אחר, יהיה זה שצריך להוכיח את טענתו. ברוח ההיגיון הזה, כבר בגמרא נכתב כי ״מניין להמוציא מחבירו עליו הראיה? שנאמר "מי בעל דברים יגש אליהם״ (בבא קמא, דף מ״ו, עמוד ב). עם זאת, בשטרות כמו שיקים
המקרה המיוחד של דיני השטרות Read More »
לא פעם קורה שאנחנו מתבקשים מצד חבר קרוב או קרוב משפחה, לחתום עבורם כערבים בבנק או לכל התחייבות חוזית אחרת. לפעמים בעת הבקשה הלא פשוטה הזו, יספר החבר שהרי ״כל ישראל ערבים זה לזה. וגם ככה אין לך מה לדאוג!״. עם זאת, הכוונה של חז״ל באמרה זו, הייתה שיהודי אחד ערב לקיום מצוותיו של חברו,
עומדים לחתום על ערבות? תקראו את זה לפני Read More »
כאשר חברות ציבוריות עושות מהלכים עסקיים שמתבררים בדיעבד כצעד שגוי, לא מעט מן הנפגעים נוטים לחפש אשמים. לא פעם, האצבע מופנית לחברי דירקטוריון החברה. אפשר להבין את הסנטימנט נגד הדירקטורים: הדירקטור מקבל על פניו המון כסף על יחסית מעט עבודה (במיוחד עבור אלו המסתכלים מבחוץ על עבודתו). כל עבודתו של הדירקטור למעשה היא לקחת חלק
דירקטור? כך תישמר מתביעות אישיות Read More »
מהו חדר מסחר וירטואלי? המונח הזה מקובל לשימוש בכמה תחומים המשיקים למסחר בשוק ההון. התחום הראשון הוא בלימוד מסחר בשוק ההון: כיום ישנם לא מעט גופים העוסקים בלימוד והכשרת למסחר בשוק ההון. לשם ההדרכה הזאת, מקימים אותם גופים חדר מסחר וירטואלי, קרי זירת מפגש מקוונת (חדר צ׳אט), שבה מדגימים קניה ומכירה של מניות או מכשירים
מהו חדר מסחר וירטואלי וממה חשוב להיזהר? Read More »
ספיר הציע לתמי מוזס בורוביץ’ שליטה משותפת באל על, ומעריך כי יוכל להשיג הלוואה של 400 מיליון דולר מדויטשה בנק בריבית נמוכה משמעותית מזו הנדרשת על ידי בנקים ישראליים לקריאת הכתבה
דוד ספיר מציע להזרים לאל על 51 מיליון דולר תמורת 28% מהחברה Read More »
כל המידע המופיע באתר זה לא מחליף ייעוץ משפטי, אינו מוגדר ייעוץ משפטי מכל צורה שהיא ו/או ייעוץ מכל סוג. בנוסף, המידע המוצג באתר לא מהווה טיפול משפטי ולא תחליף לטיפול משפטי מקצועי. המידע המופיע באתר "ליאור שבי משרד עורכי דין" כפוף לתיקונים ו/או שינויים אותם יש לבדוק היטב ואין להסתמך עליהם.
חייגו | Call
