המצב הכלכלי של עסקים רבים נפגע אנושות עקב התפרצות וירוס הקורונה, ובעלי עסקים מוחים כלפי המדינה על המצב שנכפה עליהם. בעוד שהתשלומים ממשיכים להצטבר וההכנסות פסקו לחלוטין, נכון לעכשיו, הסיוע שמציעה המדינה לבעלי העסקים הקטנים, הוא מענקים זעירים, דחיית תשלומים, הלוואות והשהיית הגבלות חשבונות בנק בעקבות שיקים שאין להם כיסוי מספיק.
לכל הדעות, הפתרון של המדינה לעת הזו, אינו מספק. נראה כי המדינה צריכה להושיט את ידה מעט עמוק יותר לתוך כיסה במתן מענקים כספיים גדולים יותר לעסקים, ולהציל את המגזר העסקי מפני התמוטטות. מעבר לכך, צריך לצאת מהקופסה ולאפשר פתרונות יצירתיים יותר כדי להקל על בעלי העסקים השונים.
אחד מן הפתרונות הללו נוגע למצב של ״חשבון מוגבל" בבנק ישראל מכוח חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981. למה הכוונה? רובנו לא משתמשים בשיקים בכלל ביום יום, ורוב התשלומים שלנו נעשים בכרטיס אשראי, מלבד תשלום עבור שכר דירה וכו'. עם זאת, במגזר העסקי, תשלום באמצעות שיקים דחויים הוא שכיח מאוד, משום שהוא מאפשר דחייה של תשלומים ולמעשה מתן אשראי.
כאשר הבנק מסרב לכבד את הוראת התשלום בו עקב חוסר כיסוי מספיק לסכום השיק, השיק ״חוזר״ (וניתן במצב כזה, להגיש את השיק כמו שהוא להוצאה לפועל, כמעט כמו ביצוע של פסק דין). כאשר חוזרים עשרה שיקים בשנה (בתקופה של 12 חודשים) או יותר לחשבון מסוים, החשבון הופך להיות חשבון מוגבל לתקופה של 12 חודשים. מי שחשבון הבנק שלו הפך מוגבל בפעם שנייה תוך פחות מ-3 שנים, או מי שהוגבלו לו שני חשבונות שונים, יהפוך ללקוח מוגבל בנסיבות מחמירות שתוקפה הוא ל-24 חודשים.
הפתרון הזמני של המדינה בעניין הגבלת חשבון הבנק בתקופת הקורונה
לצורך עזרה לעסקים ולאנשים פרטיים שנקלעו לקשיים כלכליים בשל נגיף הקורונה, נקבע ע"י המפקחת על הבנקים, כי בנקים מסחריים לרבות בנק הדואר, ישהו את הגבלות הבנק – על הלקוחות ועל חשבון הבנק שלהם, בשל שיקים שחזרו, וזאת החל מיום 4/3/2020. כלומר, הכוונה היא ששיק שהופקד החל מהתאריך הנ"ל וחזר מחמת אי כיסוי מספיק, לא יובא בחשבון ספירת השיקים לצורך הגבלת חשבון הבנק. בהנחה שזהו שיק מס' עשר במניין השיקים החוזרים (שלאחריו היה אמור החשבון להיות מוגבל), ההגבלה תושעה עד להודעה חדשה שיפרסם בנק ישראל בתום תקופת ההשהיה.
יחד עם זאת הבהירה המדינה, כי על אף שחשבון הבנק לא יוגבל, האינפורמציה על החזרת השיק, מועברת למערכת לשיתוף נתוני אשראי (BDI). בנוסף, למרות שבעת ההשהיה/הבידוד לא יוגבלו חשבונות הבנק, לגבי שיק שלא כובד, עדיין יהיה ניתן בעתיד לפעול בהליכי הוצאה לפועל בגינו.
פגיעה קשה בבעלי עסקים
המשמעות של הגבלת החשבון לעסק יכולה להיות הרסנית: לקוח מוגבל רגיל לא יכול למשוך שיקים בכלל בכל התקופה מן החשבון המוגבל (ההגבלה לא תחול על חשבונות אחרים). כמו כן, הלקוח לא יכול לפתוח חשבונות אחרים לאותה תקופה לצורך משיכת שיקים (יכול לפתוח חשבון ללא שיקים). לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות, לא יכול למשוך שיקים בכלל, בכל חשבונותיו, לרבות שיקים מחשבונות משותפים (אם הוא נשוי למשל ויש לו חשבון משותף עם בן/ בת הזוג). מעבר לכך, הבנק יכול להחליט לשלול לאותו לקוח את כרטיס האשראי, מסגרת אשראי, יכול לסרב להעניק הלוואות וכדומה.
בנוסף, המידע על ״חשבון מוגבל״ מופיע במערכת דירוג האשראי (ראו חוק נתוני אשראי), משמע תהיה לכך השפעה על דירוג האשראי של אותו לקוח. בנוסף, זהותו של הלקוח המוגבל מתפרסמת על ידי בנק ישראל במאגר מיוחד (כך שכל אדם יכול לחפש במערכת של בנק ישראל פרטים על אותו חשבון, ולבדוק אם הוא מופיע ברשימות של בנק ישראל). בעצם, יש למצב כזה השלכות ארוכות טווח, ומעין ״כתם לכל החיים״.
המדינה ובתי המשפט יצטרכו לגלות הבנה
המצב שבו מצוי המגזר העסקי כיום, עקב משבר וירוס הקורונה הוא במידה רבה חסר תקדים. בעלי עסקים מנועים חוקית מהכנסת לקוחות לבית העסק שלהם, ולמעשה לא יכולים לייצר הכנסות. בו זמנית, רבים הם בעלי העסקים שנתנו שיקים לספקים ונותני שירות, ובינתיים הגיע מועד הפירעון שלהם, מצויים בסכנה אמיתית להפוך לחשבונות מוגבלים בעתיד, או מוגבלים בנסיבות מחמירות.
משום כך, ראוי שהמדינה תתערב ותאפשר פטור לבעלי עסקים מכניסתם לרשימת החשבונות המוגבלים, גם לאחר היציאה מהבידוד וההשהיה, ככל שהפגיעה קשורה במשבר הקורונה הנוכחי. מצב דומה היה בעת מבצע צוק איתן ברצועת עזה, אז המדינה אפשרה פטור לבעלי עסקים שנפגעו עקב המבצע הצבאי. אני סבור כי מוטב יהיה שבנק ישראל יחשוב כיצד ״לייצב את הספינה״, ויאפשר למשק לחזור אט אט לעצמו, על ידי השהיית ההגבלות על חשבונות לכל הפחות, למספר חודשים נוספים לאחר סיום תקופת ההשהיה במשק.
כפי הנראה, בעתיד הקרוב בתי המשפט בישראל יתמודדו עם בקשות רבות לביטול הגבלת חשבון הבנק, בין היתר, תוך דרישה להתחשבות במשבר נגיף הקורונה לאחר סיום תקופת ההשהיה במשק.
