בית המשפט העליון קיבל את עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון, שאמר כי חייבים אשר הליכי פשיטת הרגל שלהם בוטלו בעקבות חוסר תום לב או צורת התנהלותם, יחויבו בתקופת צינון (של שנה-שנתיים וחצי) לפני שיוכלו להגיש בקשה חדשה. להחלטה זו יש השלכות על אלפי חייבים, אשר במהלך תקופת הצינון – לא תחול עליהם ההגנה שיש על חייבים הנמצאים בהליך פשיטת רגל, כמו למשל: אי פתיחה בהליכים משפטיים, עיקולים כנגדם וכן הלאה.
הסיבה להחלטת בית המשפט העליון
לפי פקודת פשיטת רגל הישנה, לפיה התנהלו כל הליכי פשיטת הרגל של יחיד עד הכניסה של חוק חדלות פירעון לתוקף (ב- 2019), לבית המשפט הייתה את הסמכות לבטל את הליך פשיטת הרגל של יחיד או, לדחות או לבטל הליך המתנהל, אם החייב נהג בחוסר תום לב (לפני ההליך או במהלכו). סמכות זו של בית המשפט, הוכרה גם בחוק חדלות פירעון החדש.
כמו כן, הלכת אלקצאצי, אשר הייתה נהוגה בהליך פשיטת רגל הישן, קבעה כי על מנת להגיש פנייה חדשה (לחייב שבוטל ההליך שלו או נדחה ע"י בית המשפט), דרושה תקופת צינון של שנה וחצי עד שנתיים וחצי במקרים חמורים. החלטתו של שופט העליון, דוד מינץ, קבעה כי הלכת אלקצאצי תהיה בתוקף גם בהליכי פשיטת רגל לפי חוק חדלות פירעון החדש.
בהחלטת בית המשפט נאמר: "הלכת אלקצאצי הביאה לידי ביטוי פרקטיקה שהשתרשה, לפיה לא ניתן להשלים עם מתן אפשרות לחייבים לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש, מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליהם".
עוד הוחלט: "גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, אין מקום לאפשר ליחיד להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים ללא כול תקופת צינון בין הליך חדלות פירעון שבוטל לבין הליך חדלות פירעון חדש…אין להלום מצב שבו יחיד אשר בוטל הליך חדלות פירעון בעניינו מחמת מחדליו, יוכל לזכות לאלתר בהגנות המוקנות מכוח ההליך".
