שכירות בימי הקורונה- מה דין הסכם השכירות שלכם?

לאחרונה כתבנו על ההליך של פינוי מושכר, אשר יכול לשמש בעלי דירות שהשוכר שלהם אינו משלם שכירות כדין. עוד הרחבנו כי למרות שהדין עדיין אינו חד משמעי בנושא והעניין מאד תלוי בנסיבות, על פי רוב, הקורונה אינה מהווה ״כוח עליון״, ואינה יכולה לשמש כעילה חוקית להפרת חוזה.

כעת נראה שבתי המשפט הולכים ומאמצים עמדה דומה לזו אשר הצענו. לאחרונה נקבע על-ידי השופט ע. יריב, בבית משפט השלום בתל אביב (תא"ח 4492-05-20 מ.ג. יצחקי נכסים בע"מ נ' ח.י.א שותפויות בע"מ ואח'), במסגרת תביעה לפינוי מושכר, כי הקורונה אינה מהווה הצדקה להימנעות מתשלום שכירות. באותו מקרה, היה מדובר בבעלים של אולם אירועים שסירב לשלם שכירות לבעלי הנכס, בטענה שתקנות החירום אוסרות את קיומם של אירועים, ולכן אין הצדקה לשלם שכירות לתקופה זו. בית המשפט קבע כי לא מדובר בנסיבות אשר יצרו את סיכולו של קיום חוזה השכירות, היות וטענת סיכול נוגעת למקרים בהם ישנה מניעה קונקרטית לגבי נכס ספציפי, לא מניעה רוחבית אשר חלה בצורה גורפת על עסקים בענף האירועים, ועל יציאה מן הבית באופן כללי. כמו כן נקבע בפסק דין זה  על-ידי השופט יריב, כי הנתבעים יפנו את הנכס לטובת התובעים.

מעבר לכך, צוין בפסק הדין גם אם היה נקבע כי הקורונה הוא נסיבה מסכלת, עדיין הפתרון המוצדק מבחינת השוכר היה לבטל את חוזה השכירות, ולא להימנע באופן חד צדדי מתשלום שכירות. 

הגנה חזקה על זכות הקניין

ההשלכות האפשריות של פסיקה מסוג זה הן משמעתיות: אם ביחס לשכירות של בעל עסק, הקורונה אינה נחשבת לנסיבה מסכלת אשר מאפשרת להימנע מתשלום דמי שכירות, אזי שקל וחומר שהיא לא מהווה סיכול של חוזה שכירות של נכס מקרקעין למגורים. מעבר לכך, לשכת עורכי הדין פרסמה לא מכבר נייר עמדה, שהציע לקבוע שלגבי עסקים שיש לגביהם מניעה חוקית לפתיחתם, יש הצדקה לפטור אותם מתשלום דמי שכירות:

״בעניין חוזי שכירות לעסקים שתחיקת החירום הורתה על השבתתם המוחלטת מחמת מהות פעילותם (דוגמת אולמות אירועים וחדרי כושר), או מחמת שהם ממוקמים באזורי סגר, עמדתנו היא כי אפשרות השוכרים הללו לעשות שימוש במושכר מסוכלת באופן מלא, אם כי זמני. לעניות דעתנו, לאור החוק והפסיקה, המניעות המשפטית להשתמש במושכר או בדרכי הגישה אליו, אף בהיעדר אשם מצד המשכיר, מקימה לבעלי העסקים מסוג זה את הזכות לפטור עצמם מתשלום דמי שכירות באופן זמני עד להסרת המניעה.״

הפסיקה של בית המשפט בפסק הדין הנ"ל, סותרת לכאורה את הפרשנות המשפטית של לשכת עורכי הדין, והולכת לטובתם של בעלי הנכסים גם במצבים של נכסים המשמשים לפעילות עסקית. למרות שאנו בשלב מוקדם יחסית (וכפי הנראה יהיו עוד פסיקות רבות בנושא), נדמה שהמגמה שתיקבע בסופו של דבר בבתי המשפט, היא ששוכרים יעמדו בהסכמי השכירות, ומשבר הקורונה לא יאפשר לשוכרים להימנע מתשלומי שכירות. ההשלכות האפשריות על המשק של גישה זו הן אדירות, ותחליש את כושר העמידות של עסקים קטנים. מצד שני, יש בכך הגנה חזקה על זכות הקניין, ותרומה לאמון הציבור בכוחה של זכות זו.