אחד הנושאים המשפטיים המעניינים והמורכבים בתחום הגנת הפרטיות הוא השאלה האם מותר להקליט שיחות והאם פעולה זו נחשבת להאזנת סתר. הקלטת שיחות עלולה להיתפס כפגיעה בפרטיות של הצדדים לשיחה, אך בחוק קיימים כללים ברורים שמסדירים את הנושא.
על פי חוק האזנת סתר, תש"ל-1979, בישראל, האזנת סתר מוגדרת כהאזנה לשיחה ללא הסכמת אף אחד מהצדדים המשתתפים בה. כלומר, אם אדם שלישי מקליט או מאזין לשיחה בין שניים או יותר מבלי לקבל את רשותם, מדובר בעבירה פלילית. עם זאת, כאשר אחד המשתתפים בשיחה מקליט שיחה לגיטימית, פעולה זו מותרת ואינה נחשבת להאזנת סתר.
כאשר מדובר בהקלטה של שיחה בה משתתף המקליט עצמו, אין כל דרישה חוקית לקבלת הסכמה מהצד השני. למעשה, החוק מתיר לאדם להקליט שיחה בה הוא לוקח חלק, גם אם הוא אינו מודיע למשתתפים האחרים שהוא מבצע את ההקלטה.
אחד השימושים הנפוצים ביותר בהקלטות שיחות הוא בהליכים משפטיים. הקלטה שבוצעה כחוק, כלומר על ידי אחד מהמשתתפים בשיחה, קבילה בבית המשפט. עם זאת, יש לקחת בחשבון שמדובר בכלי בעל משקל רב ולכן השופט עשוי לבדוק היטב את ההקשר בו בוצעה ההקלטה ואת מטרותיה. צפו בעו"ד ליאור שבי מסביר בקצרה על הנושא.
