לאחרונה עלה בכותרות הנושא של הונאות קריפטו, אשר הופכות ליותר ויותר נפוצות ככל שהזמן חולף, בהקשר של משה חוגג, איש עסקים והבעלים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. חוגג נעצר יחד עם מספר אנשים נוספים בחשד שגייסו לכאורה משקיעים למיזמי קריפטו שונים – בידיעה שאלו לא יצאו באמת לפועל, ועל ידי כך גרפו לכיסם מאות מיליוני שקלים (על פי החשדות).
השופט ארז מלמד ציין בדיון, שעסק בהארכת מעצרם של החשודים, כי: "על פי החשד (החשודים) גייסו כספים ממשקיעים באופן שיטתי תוך הצגת מצגי שווא מתוחכמים במיזמים קריפטוגרפיים. כספי המשקיעים, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, מימנו אורח חיים פזרני וראוותני".
פרשה זו מזכירה לצערנו את ריבוי החברות הישראליות “כחול-לבן” העוסקות בהונאות דיגיטליות בכסות של מסחר בפורקס, אופציות בינאריות, קריפטו ועוד. מדובר בחברות המציעות ללקוחותיהן "הזדמנות" להרוויח במסחר דיגיטלי המדמה שוק כלשהו, כאשר בפועל החברות אינן גלויות באופן מלא עם הלקוחות, בלשון המעטה, לגבי התמונה המלאה: החברות מרוויחות כאשר הלקוח מפסיד וכן לכאורה ההפך, ולכן האינטרס שלהן הוא שהלקוחות שלהם יפסידו. ריבוי החברות הללו מצביע על כך שהמנגנון עובד ואף משתכלל.
חלומות על התעשרות מהירה
העלייה המטאורית בפופולריות וערכם הכספי של מטבעות קריפטו כמו ביטקוין, אתריום, שיבה אינו ועוד, גרמו לאנשים רבים לפנטז על התעשרות מהירה על ידי השקעה בתחום. מה שכמובן הוביל לכך שהרבה "יזמים" מנסים לנצל את חוסר הידע של אנשים ואת חלומותיהם, על מנת להעשיר את עצמם. אנשים רבים שהשקיעו במיזמי קריפטו גילו מהר מאוד את התנודתיות בשוק ובמקרים מסוימים אף איבדו את כל השקעתם בהונאה כזו או אחרת.
באמצעות הבטחות על התעשרות מהירה, מבצעי הונאות קריפטו או הונאות דיגטליות, מגייסים הון רב ממשקיעים תמימים, סכומים שיכולים להגיע לעשרות ואף מאות מיליוני שקלים, ללא שום מנגנון בקרה או פיקוח ראוי, ועושים בכספי המשקיעים ככל העולה ברוחם. לא פעם, המטבעות שאותם רוכשים המשקיעים או הנכסים הדיגיטליים – יכולים להפוך לחסרי ערך בזמן קצר מאוד. בחלק מהמקרים אף כל הסיפור הוא למעשה מצג שווא, והמוצר שלשמו גויסו כספי המשקיעים כלל לא קיים ולא נוצר.
מה הפתרון?
אין חולק כי על המחוקק לנהוג ביד קשה כלפי מבצעי הונאות דיגיטליות למיניהן, פורקס, אופציות בינאריות, קריפטו וכדומה כפי שכבר קורה בארה"ב. כאשר העונש אינו חמור מספיק אך הרווח הפוטנציאלי הוא גדול מאוד, כך ירבו מקרים של הונאות מסוג זה. העובדה שיש המון חברות ישראליות בתחומים אלו רק מראה כמה הענישה של מבצעי הונאות דיגיטליות אינה מספקת. למרות שהמשטרה כן פועלת למיגור התופעה, בעיקר לאחרונה, בסופו של דבר החוק צריך להיות נוקשה יותר על מנת להרתיע.
לסיכום
אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להימנע מליפול קורבן להונאות דיגיטליות? קודם כל, יש לוודא שהחברות מולן אתם סוחרים או רוכשים מטבעות קריפטו, אכן עומדות בכללי רגולציה נוקשים תחת פיקוח ולא מדובר על זירות מסחר לא אמינות. כמובן ניתן לשאול אילו בטוחות יש לכספים שלכם לרבות שאלה לגבי אבטחת המידע שלכם. לפעמים רצוי לעשות אפילו מחקר פשוט באינטרנט ולקבל מידע אודות המותג (הברנד) או החברה שחלילה לא תיפלו על אתר פיקטיבי. אין צורך להתבייש ולבקש הוכחות היכן החברה רשומה, מי הבעלים האמיתי ומי הם אנשי הקשר שניתן לבצע בירורים מולם. נורת אזהרה נוספת היא הבטחה מצד זירת מסחר לתשואות גבוהות בפרק זמן קצר.
אם בכל זאת נפלתם להונאה דיגטלית בחסות זירת מסחר כגון פורקס, אופציות בינאריות או ברכישת/מסחר במטבעות קריפטו, משרדנו בעל התמחות ייחודית בהשבת הכספים לידי הנפגעים השונים ומייצג בהצלחה לקוחות ישראלים ולקוחות ברחבי העולם שנפלו קורבן להונאות הללו. ליצירת קשר לחצו כאן.
