לאחרונה פורסם בכלי התקשורת על תביעה בגין לשון הרע, שהוגשה כנגד שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, ובנו, על ידי פעיל מחאה. טענותיו של פעיל המחאה, הן שהשר כתב נגדו במהלך 2024, הציג אותו כאדם אלים, עובר על החוק ושטח טענות נוספות נגדו. טענת פעיל המחאה היא שהפרסום מהווה לשון הרע. מלבד השר ובנו, גם שני שרים שיתפו את דברי השר ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר) – והתביעה הוגשה גם כנגדם.
מבלי להתייחס לטענות המועלות בכתב התביעה ולשאלה אם מדובר בלשון הרע או לא, עולה כאן סוגיה מעניינת: האם שיתוף פוסט שעלול להיחשב באופן מסוים לשון הרע, נחשב לשון הרע בעצמו? האם האדם ששיתף את המידע עלול להיות חשוף לתביעה?
בעידן הרשתות החברתיות, תביעות לשון הרע הפכו לנושא מורכב ורגיש במיוחד. הפלטפורמות הדיגיטליות מאפשרות שיתוף מידע באופן מיידי והגעה לקהלים רחבים בלחיצת כפתור. עם זאת, הפרסומים הללו עלולים לכלול מידע פוגעני או לא מדויק, שבכוחו לפגוע במוניטין של אדם, ארגון או עסק. החוק רואה באחריות המפרסם מרכיב מרכזי – בין אם מדובר בפוסט, תגובה או שיתוף. מניסיוני בתור עורך דין לשון הרע, אנסה לעשות מעט סדר בדברים.
ההבדלים בין פוסט, תגובה, לייק ושיתוף
- פרסום פוסט – בהנחה שמדובר בדיבה או דברי לשון הרע, הרי שהפוסט נוצר באופן יזום ונחשב למקור המידע שבמחלוקת. נקודת המוצא המובנת, היא שכל פוסט חשוף לעיני כל או לכמות משתמשים מוגבלת (הדבר תלוי בהגדרות המשתמש). בכל מקרה, לכל פוסט, מתוקף העובדה שפורסם ברשתות חברתיות, קיים פוטנציאל חשיפה לכמות משמעותית של אנשים. לכן, מטבע הדברים, תוכן פוגעני בפוסט, יכול להיחשב ללשון הרע במבחנים שונים ולענות על היסוד של 'פרסום' לפי החוק.
- פרסום תגובה – גם תגובה לפוסט עלולה להיחשב לשון הרע, אם היא מכילה מידע מכפיש ופוגעני, או למשל תומכת באופן חד משמעי בפוסט שמכיל לשון הרע. אבל כאן נשאלת השאלה מי נחשף לתגובה, וברור שפוטנציאל החשיפה במקרה של תגובה, קטן יותר מאשר בפוסט. אתן דוגמא ממקרה שבו הייתי מעורב כמייצג: בית המשפט קבע שעל אף העובדה שהתגובה עונה להגדרה של לשון הרע, העובדה שהיא לא פוסט, תגרור פיצוי נמוך יותר מאשר פרסום פוסט.
- מתן לייק ('חיבוב') – כאן מדובר בסוגיה שנויה במחלוקת. אם אדם סימן לייק לתוכן שנחשב לשון הרע, כמובן שהדבר לא נחשב כחמור באותה המידה של פרסום פוסט המכיל לשון הרע. זאת על אף שמעורבות בפוסט עלולה ליצור באופן עקיף תפוצה גדולה יותר שלו. ועדיין, אני סבור שבסיטואציות מסוימות, בתי המשפט יכולים לפרש זאת אחרת. בית המשפט קבע במספר פסיקות, כי בהקשר של לשון הרע, לייק הוא למעשה פעולה בעלת אפקט פחות משמעותי ולכן פחות חמורה מבחינת הדין.
- שיתוף פוסט – מדובר, הלכה למעשה, ביצירת עותק נוסף של מידע שעלול להיחשב לשון הרע. בעקבות יצירת העותק הזה, נוצרת חשיפה נוספת לתוכן, ולכן המשמעות של שיתוף בעיני בית המשפט, היא חמורה יותר מאשר לייק, זאת על אף שהמשתמש לא ביצע פעולה אקטיבית של כתיבת התוכן הפוגעני. בשנת 2019, דן בית המשפט המחוזי בדיוק בסוגיה זו בבואו לפסוק בין בני זוג ששיתפו מידע מכפיש על מקומון באזור מגוריהם. בית המשפט קבע כי לייק אינו עונה על רכיב הפרסום בהתייחס ללשון הרע, ואילו תגובה או שיתוף עונים על ההגדרה של פרסום.
נסכם זאת: החוק רואה באחריות המפרסם – בין אם מדובר בפוסט, תגובה או שיתוף – כמרכיב מרכזי, ובמקרים רבים, תביעה בגין לשון הרע יכולה להיות מוגשת גם על שיתוף תוכן פוגעני של צד שלישי. לכן, בעידן שבו המידע מופץ בקצב חסר תקדים ברשת ונגיש לכל, חשוב להיות מודעים לגבולות החוק ולהבין את המשמעות של כל פרסום תוכן שעלול להיות פוגעני, כמו גם הבנת המשמעות של תגובה או שיתוף ברשת.
* המידע המוצג לא מהווה טיפול ו/או ייעוץ משפטי ולא תחליף לטיפול וייעוץ משפטי מקצועי.
