עלייה משמעותית בתביעות לשון הרע בישראל – מספר התובענות הוכפל תוך 5 שנים

אחד מהמקרים הבולטים של תביעות לשון הרע בעידן הרשתות החברתיות, הייתה התביעה של העיתונאי יגאל סרנה, שנתבע על ידי בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר, ורעייתו, שרה נתניהו, בגין פוסט שהוא פרסם בפייסבוק. בית המשפט השלום בת"א קיבל את תביעת נתניהו וקבע כי מדובר בלשון הרע, סרנה הגיש ערעור למחוזי – נדחה ואז הגיעה לעליון.

עורך דינו של סרנה טען בערעור: "המאפיינים המיוחדים של פרסום בפייסבוק דורשים עדכון ופיתוח של הכללים המשפטיים המקובלים. בפרט נטען כי רשת הפייסבוק מתאפיינת במיידיות של הפרסום ושל יכולת התגובה של הנפגע, ולכן הדרך להתמודד עם פוסט מכפיש היא מעל דפי הרשת החברתית ולא בערכאות".

הוא הוסיף: "חייו של הפוסט בפייסבוק קצרים מחיי פרפר שבקע מן הגולם המרחף בעולם יום אחד בלבד, שאז הוא נאסף אל אבותיו הפרפרים ואפילו מנועי חיפוש כמו גוגל אינם כוללים פוסטים בתוצאות החיפוש, בשל השטף, הכמות והמיידיות בזירת הפייסבוק. הפייסבוק הוא כלי תקשורת דו-צדדי בזמן אמת המאפשר שיח ציבורי פתוח, ומכאן שאין להתייחס אל הפייסבוק בגזירה שווה לעניין לשון הרע כמו לפרסום במדיה התקשורתית הרגילה".

השופט יצחק עמית דחה את הטענות על הסף וקבע כי: "פרסום מיידי אינו ייחודי לפייסבוק אלא מאפיין אמצעי תקשורת מודרניים רבים, וכך גם לגבי יכולת התגובה. מאפיין זה, כשלעצמו, אינו שולל את זכות התביעה של הניזוק". החלטה זו למעשה הובילה להבנה שניתן לתבוע בגין פרסומים של לשון הרע ברשתות החברתיות וכמובן גרמה לעלייה בכמות תביעות לשון הרע, בשל הסיקור הנרחב.

לחצו כאן לעיון בפסק הדין המלא.