מי שלא עושה, לא טועה, וישנם מצבים לא פשוטים בחיים, בהם אנשים נכנסו ליותר חובות ממה שהם יכולים לשלם, ונאלצים לשקול פנייה לאפיק של פשיטת רגל כמוצא אחרון. בנוסף, המשבר הכלכלי שנגרם עקב נגיף הקורונה, צפוי לגבות לא מעט ״קורבנות״, שייאלצו לפנות לפשיטת רגל. מדובר במצב מורכב, לא נעים, ודורש מחויבות מן החייב בתוך ההליך. עם זאת, היום, בשונה מבעבר, יש כיום אור מואר אף יותר בקצה המנהרה. הנה כל מה שצריך לדעת על פשיטת רגל במציאות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש שנכנס לתוקף בספטמבר 2019.
מה התהליך?
למרות ההנחה הרווחת בקרב הציבור, כאשר מדברים על פשיטת רגל, לא מדברים על מי שמוגן על ידי האחריות המוגבלת של חברה בע"מ. מי שהחברה שלו "פשטה רגל", בהנחה שאין ״הרמת מסך״ כלפיו (כלומר, לא יורדים לנכסיו האישיים), החברה הולכת להבראה או לפירוק/כינוס נכסים (ולא לפשיטת רגל), ולרוב בעלי החברה לא צריך לשלם באופן אישי את חובות החברה.
הכוונה בפשיטת רגל, היא למצב בו אדם פרטי לא יכול לשלם את חובותיו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) שחוקק בשנת 2018, בעצם שינה את התמונה: החוק החדש בעצם נועד לשקם את החייבים, ולעזור להם לפתוח דף חדש לאחר שישתחררו מן העול של החובות. כאשר מדברים על פשיטת רגל (בהנחה שההליך החל לאחר ספטמבר 2019), צריך להבחין בין שני מצבים: מצב שבו כלל החובות הינו מתחת לסכום של 150,000 שקלים, ומעל לסכום של 150,000 שקלים. בנוגע למי שחייב מתחת למאה וחמישים אלף שקלים, ההליך מנוהל בפני רשמים ייעודיים של רשות האכיפה והגבייה. כאשר מדובר על סכום של מעל מאה וחמישים אלף שקלים, הבקשה מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (מי שעד חקיקת החוק החדש כונה הכנ״ר, כונס הנכסים הרשמי), וההליך מתנהל בבית משפט השלום (עד לחקיקת החוק חדש, ההליכים נוהלו בבתי המשפט המחוזיים).
לאחר הגשת בקשה לפשיטת רגל (בין אם הוגשה על ידי החייב עצמו, ובין אם על ידי אחד הנושים), ובהנחה שהבקשה מתקבלת (כלומר, נמצא שהחייב אינו יכול לשלם את חובותיו), מתחילים ״במסע״: הנושים יפתחו במסע לקבלת כספם בחזרה או חלק ממנו, והחייב ירצה לקבל את ההפטר הנכסף בהסדר חוב ראוי. באופן עקרוני, אנחנו מדברים על שתי תקופות: הראשונה, תקופה שבה בודקים את מצבו הכלכלי של החייב במשך תשעה חודשים, ולאחריה, הנאמן מגיש דו״ח לממונה. לפי החוק החדש, בית המשפט מקיים דיון בדו״ח שהנאמן הגיש לממונה. בהנחה שבית המשפט מאשר זאת, מתחילים בתקופת ״שיקום״ החייב, שהיא התקופה השנייה והעיקרית בהליך.
בתקופת ״צו השיקום״ נקבעות על ידי בית המשפט הוראות לגבי אילו נכסים נכללים בקופת הנשייה, וכיצד ממומשת קופת הנשייה. בית המשפט יקבע כמה ישלם החייב לנושים כל חודש מהכנסותיו, הכל בתאם ליכולת ההשתכרות של החייב (חשוב לדעת שאם החייב מבוגר מאד או חולה כרוני או סובל מבעיות רקע נוספות, כל אלו אמורות לבוא לידי ביטוי בהחלטה של בית המשפט על תוכנית השיקום). משך ההליך לפי החוק החדש, יהיה עד 3 שנים ממועד מתן צו השיקום הכלכלי (ולעיתים פחות מכך), ואז בהנחה שהחייב הוא תם לב (לא מנצל את ההליך לרעה ולא מעכב את ההליך), החייב מקבל הפטר.
מהו צו הפטר?
צו הפטר הוא למעשה פטור לחייב (כמעט) מכל חובותיו, ומעניק לו הגנה מכל תביעה לגביו בעתיד טרם הכניסה להליך. חשוב לדעת שצו הפטר לא חל על חובות שנצטברו בגין קנסות והליכים פליליים, שלא נכללים בהפטר. כמו כן, חובות שנצטברו עקב הליכי גירושין (תשלומי מזונות), לא נכללים כמעט תמיד במסגרת הפטר החובות. חריג נוסף להפטר הם כספי חובות שנוצרו לחייב עקב מרמה. כלומר, גם אם יש פטור לגבי יתרת כל החובות, בכל הנוגע לחריגים, ההנחה שעדיין החייב אמור לשלם אותם ויהי מה.
כיצד תדעו אם אתם זכאים להפטר? כאן נכנסת המקצועיות של עורך הדין במתן ייעוץ לחייבים. עו״ד מנוסה, הבקיא במתודה הרלוונטית, יודע לזהות את הסיכויים שלכם לקבל הפטר בסופו של יום מבית המשפט, ובסיכויים להשאיר את החובות מאחור.
