לא מופרך לומר שנכתבו עליכם דברים לא נכונים ברשתות חברתיות או באמצעי תקשורת אחרים בשנים האחרונות (ואם לא, אנחנו שמחים בשבילכם). אנשים רבים נתקלים בשרבוב שמם במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון – ועל-כן למי שכותב או מעלה סרטון של הפרסום (אפילו בטיקטוק, לדוגמה) ואף מדבר נגדכם בפומבי, יש אחריות מבחינת החוק, ולכן המסגרת המשפטית סביב לשון הרע התפתחה משמעותית במהלך השנים.
המטרה: ליצור איזון ראוי בין הגנה על חופש הביטוי לבין שמירה על שמם הטוב של אנשים. גם בשנת 2024, חוקי לשון הרע בישראל ממשיכים למלא תפקיד מכריע בעיצוב גבולות חופש הביטוי ושמירה על המוניטין, כאשר משנה לשנה רק עולות מספר התביעות המוגשות לבית המשפט בעניין לשון הרע.
תביעת לשון הרע כרוכה בעיקרה בפרסום שקרי, שלדברי החוק נועד "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו". החוק מדבר גם על פגיעה במשרה וביזוי של אדם "בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו". לכן, קודם כל אנחנו ממליצים לנשום עמוק ולא להיות עם יד קלה על המקלדת כדי שלא תהיו חשופים לתביעה. אבל מה קורה אם אתם בצד שנפגע? האם יש לכם קייס?
החוק מאפשר לתבוע בעבור כל פרסום נפרד של לשון הרע 70 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק ו-140 אלף ש"ח אם הפרסום נעשה בזדון. נאשמים בתביעת דיבה יכולים לטעון להגנות שונות, לרבות "אמת דיברתי", אינטרס ציבורי, תום לב ועוד.
מיליארד פוסטים ביום
על פי נתונים שונים, בפייסבוק מתפרסמים כמיליארד (!) פוסטים בכל יום. סביר להניח שלא רק מחמאות ודברי שבח נכתבים שם ולכן יש פוטנציאל גדול יותר לפרסומים שמהווים לשון הרע. הפופולריות של הרשתות החברתיות גרמה להתמקדות מוגברת בתקשורת הדיגיטלית. מערכת המשפט מנסה להתאים את עצמה לאתגרים הכרוכים בהפצה מיידית של מידע, תוך שימת דגש על הצורך בהחלטות מהירות למניעת פגיעה מתמשכת במוניטין.
סכסוך לא אופנתי
רוצים דוגמה? בבקשה: שרה מנהלת בלוג אופנה פופולרי שבו היא סוקרת מותגי בגדים שונים ומספקת תובנות משלה. ניצן, בלוגרית אופנה גם כן, מחליטה לפגוע במוניטין של שרה בניסיון להעמיק את הנוכחות שלה באינטרנט. ניצן כתבה פוסט חריף בבלוג שלה וטענה ששרה קיבלה כסף ממותגי בגדים בתמורה לביקורות חיוביות. בכך היא טוענת שלא ניתן לסמוך על המלצותיה של שרה, מכיוון שהן מונעות לכאורה מתמריצים כספיים ולא מבוססות על מידע מקצועי.
למרות שאין לה ראיות התומכות בטענות אלו, ניצן פרסמה את הפוסט בבלוג שלה ושיתפה אותו בכל פלטפורמות המדיה החברתיות שלה. כתוצאה מכך, העוקבים של שרה התחילו לפקפק באמינותה וביושרה שלה ופגעו במוניטין שלה בקרב קהילת בלוגרי האופנה וציבור הגולשים בכלל.
בתרחיש זה, מעשיה של ניצן עלולים להוות לשון הרע. ההצהרות הכוזבות והמזיקות של ניצן על שרה, ללא כל בסיס לאמת, עלולות לפגוע במוניטין האישי והמקצועי של שרה. העובדה שניצן פרסמה את האמירות הללו בזדון ומתוך ידיעה שהן שקריות או תוך התעלמות מהאמת, יכולה להיות גורם מפתח בביסוס טענת לשון הרע.
חוקי לשון הרע בישראל, גם ב-2024, ממשיכים לעצב את האיזון העדין בין חופש הביטוי להגנה על מוניטין הפרט. משרדנו מנוסה בליווי של תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע ובתביעות דיבה. אם פגעתם או נפגעתם – מוזמנים ליצור איתנו קשר.
