עומדים לחתום על ערבות? תקראו את זה לפני

לא פעם קורה שאנחנו מתבקשים מצד חבר קרוב או קרוב משפחה, לחתום עבורם כערבים בבנק או לכל התחייבות חוזית אחרת. לפעמים בעת הבקשה הלא פשוטה הזו, יספר החבר שהרי ״כל ישראל ערבים זה לזה. וגם ככה אין לך מה לדאוג!״. עם זאת, הכוונה של חז״ל באמרה זו, הייתה שיהודי אחד ערב לקיום מצוותיו של חברו, ובוודאי לא שנחתום על ערבות לאחר במציאות הכלכלית של ימינו, שבה יש ריביות ואין שמיטת חובות. אולם אם בכל זאת אתם מוצאים את עצמכם נאלצים לחתום על ערבות למכר כזה או אחר, חשוב שתדעו למה אתם נכנסים בטרם תעשו זאת.

המצב החוקי של ערב

חוק הערבות מגדיר ערבות כ״התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי״. אותו ״אדם שלישי״, הוא לא פעם בנק או חברת אשראי וכדומה, אשר נתן הלוואה לחייב. לא פעם, ברגע האמת, ערבים שנדרשים לשלם את הערבות עליהם התחייבו, נותרים מתוסכלים: זה לא חוב שלהם, למה הם צריכים לשלם אותו? הם סה״כ ״עשו טובה״. עם זאת, מבחינת מערכת הציפיות של הבנק, הבנק נתן את ההלוואה ללקוח בהסתמך על התחייבות מצד הערב. ערבות היא הדרך של הבנק לגדר את הסיכונים שלו במתן הלוואות, ולהגדיל את הסיכויים שהכסף יוחזר.

עם זאת, המחוקק מבין גם את הצד של הערבים: התפיסה הכלכלית של הערבות יוצאת מנקודת הנחה, שכאשר אדם חותם על ערבות, הוא מאמין שרוב הסיכויים שהוא לא ישלם אותה. כמו כן, ערבים אינם ״מתלהבים״ לחתום על ערבות, ו״באופן רגיל״, יצירת החוב נעשית ללא קשר לאינטרסים של הערב (החוק מבחין בין מצבים שבהם לערב יש אינטרס בחוב, לבין מצבים שלאו. ניגע בזה בהמשך). משום כך, המחוקק קבע מספר הגנות על ערבים, בטרם ידרוש מהם הבנק לפרוע את חובו של הלווה.

חובת יידוע וחובת גילוי

ראשית, חשוב להבהיר שלערב עומדת כמובן הזכות לתבוע את הלווה, בדרישה לקבל את הכסף שהערב נאלץ לשלם. עם זאת, כמובן שלרוב ממילא ״אין מה לתבוע״ מחייב שכזה, לכן זו לא הגנה אידיאלית. שנית, הבנק חייב ליידע את הערב בנוגע למצבו הכלכלי של הלווה: לפי סעיף 26 לחוק הערבות, הבנק חייב ליידע את הערב, שהחייב אינו עומד בהתחייבויות הכספיות שלו כלפיו. במצב זה, הערב יכול לבקש להיכנס בנעליו של החייב, ולשלם את ההלוואה במקומו (התמריץ הוא להימנע מכך שהבנק יעמיד את כל ההלוואה לפירעון מיידי, ואז יצטרך הערב לשלם את כל הכסף בבת אחת, במקום בפריסת תשלומים, ועוד לשאת בהוצאות נוספות של הבנק הכרוכות בגביית החוב). 

כמו כן, לפי סעיף 22 לחוק הערבות, בנק חייב לגלות בפני הערב את כל הפרטים של ההלוואה, בטרם יסכים לחתום עליה (מה החיוב, מה הריבית וכן פרטים נוספים). אם הבנק לא גילה זאת לערב, יתכן והערב יהיה פטור מן הערבות שלו, בהתאם לאמור בסעיף 23 לחוק. עוד חשוב לדעת, שאם ישנם מספר ערבים להלוואה, כל אחד חייב רק בחלקו היחסי לערבות, ולא בכל סכום ההלוואה (משום כך, בנקים לרוב מעדיפים להחתים רק ערב אחד ולא יותר מכך).

ערב יחיד וערב מוגן

עם השנים, ומשום ההבנה של המחוקק לפיה חוב הערבות הוא חיוב משני לחוב העיקרי, נוספו הגנות כלפי ערבים בחוק הערבות. ראשית, קבע המחוקק הגנות על מה שמכונה ״ערב יחיד״. ערב יחיד הוא ערב שאינו תאגיד, ואינו בן זוג או שותפו של החייב. כלומר, ערב יחיד, הוא ערב שאין לו אינטרס בהלוואה. בנוסף להגנה הניתנת לערב יחיד, יש רמה גבוהה יותר של הגנה על ערב, שהיא ״ערב מוגן״, כלומר ערב יחיד, כאשר סכום הערבות מוגבל ב- 89,311.66 שקלים חדשים, או ב-744,263.82 שקלים חדשים, כאשר מדובר בהלוואת משכנתא.

ההגנות אשר צוינו לעיל, כולן נוגעות לערב יחיד (לערב ״רגיל, כלומר שאינו מוגן ואינו יחיד, אין כמעט הגנות). עם זאת, מדובר בעיקרון בחובות גילוי ויידוע. ערב מוגן לעומת זאת, נהנה מהגנה חשובה נוספת- מיצוי הליכים: לפי סעיף 27 לחוק הערבות, הבנק לא יכול לתבוע מן הערב את החוב, עד שהוא לא מיצה את הליכי הגבייה כנגד החייב העיקרי. כלומר, הבנק צריך לקבל פסק דין כנגד הלווה, ולאחר מכן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגדו ולנסות לגבות את החוב בכל דרך אפשרית. אם הגוף המלווה באמת ניסה לגבות את החוב אך ללא הצלחה, הגוף המלווה לרוב מגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל, בה פורטו כל אמצעי הגבייה שננקטו כדי לגבות את החוב, וזאת להכריז על ״מיצוי הליכים״ כנגד החייב. לאחר ההכרזה על מיצוי הליכים, יכול להתחיל הזוכה בהוצאה לפועל בהליכי גבייה נגד הערב.