כפי שאנו חוזרים ומדגישים בשנים האחרונות, הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו ומספקות במה לאנשים להביע את דעתם. עם זאת, לעיתים קרובות נחצים קווים אדומים שלא עולים בקנה אחד עם חופש הביטוי ומובילים לתביעות לשון הרע ותביעות דיבה.
בעבר סיפרנו לכם על לקוח של המשרד, נהג מונית שהושמץ ברשת וזכה לפיצויים. מקרה זה אינו היחיד ולעיתים קרובות השמצות הנכתבות בפייסבוק, בטוויטר וברשתות אחרות מהוות הוצאת דיבה ולשון הרע. אבל איך אפשר לדעת האם מה שכתבו עליכם מהווה עילה לתביעה דיבה? אנחנו מנסים לעשות סדר.
חוק איסור לשון הרע נחקק במקור ב-1965, הרבה לפני הופעת הרשתות החברתיות ואפילו לפני שהוקמו בישראל כלי תקשורת רבים. החוק נועד להגן על השם ועל המוניטין של אדם ומספק סעד משפטי למי שהושמץ. כדי לבסס טענת לשון הרע, יש לבדוק מספר פרמטרים:
- האם מדובר בשקר מפגיע? "אמת דיברתי" היא הגנה מפני טענת לשון הרע, כלומר אם האמירה נכונה, היא לא יכולה להיחשב לשון הרע. אם מדובר בשקר מפגיע, חובה עליכם להוכיח כוונת זדון.
- האם מדובר בהבעת דעה? אם את הדברים בפוסט שכתבו עליכם לא ניתן להגדיר כאמת או שקר, הנתבע עשוי לזכות להגנה של פרסום בתום לב.
- האם המוניטין שלכם נפגע? כמו במקרה של נהג המונית, הפרסום המכפיש פגם במוניטין שלו ונוסעים שנחשפו לפוסט לא רצו לעלות למונית שלו וכך נפגעה פרנסתו. לצרכן יש זכות להעביר ביקורת מידתית, סבירה והוגנת ברשת, אבל יש גבולות שאסור לחצות.
אם אתה סבורים שהשמיצו אתכם בפייסבוק, בטיקטוק, באינסטגרם, בטוויטר או בכל רשת חברתית אחרת, ישנם צעדים שתוכלו לנקוט. מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע מנוסה שידריך אתכם ברזי ההליך המשפטי. לפעמים שליחת מכתב התראה לפני תביעה גורמת למשמיץ או למשמיצה להסיר את הפוסט ובכך נפתר העניין, במקום לבזבז זמן וכסף מיותרים על הליך שעלול לקחת שנים בין כותלי בית המשפט.
אנו מדגישים פעם נוספת כי מימד הזמן הוא קריטי. לפייסבוק ולשאר הרשתות יש מדיניות סדורה ונהלים ברורים לגבי דיווח על פוסט משמיץ והסרה של תוכן. בכל מקרה ועוד לפני שפניתם לייעוץ, אתם יכולים לדווח על התוכן הפוגע לפלטפורמה. בנוסף חשוב לתעד את המידע הרלוונטי ולצלם מסך במקרה של מחיקת הפוסט.
