השבוע התקיים בבית משפט השלום בתל אביב דיון מקדמי בתביעת הדיבה שהגישו יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, אשתו שרה ובנו יאיר נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אשר כינה אותם במספר ראיונות לתקשורת "חולי נפש". התביעה על סך 837 אלף שקלים.
באתר ynet דווח כי השופט עמית יריב חתר לכך ששני הצדדים יגיעו לפשרה, במסגרתה ייקבע שדבריו של אולמרט היו בגדר הבעת דעה בלבד והוא לא יידרש להתנצל. אולמרט הסכים למתווה, אך בהמשך הגיעה דרישה מצד משפחת נתניהו לקבוע כי שאלת הפיצוי תישאר לשיקול דעתו של השופט. אולמרט סירב לכך.
השופט יריב המליץ לאולמרט לוותר על טיעון "אמת דיברתי" וכי ימשיך בקו ההגנה של "הבעת דעה". השופט הוסיף כי "אין ספק שאם ניקח את התיק לבחינת השאלה "אמת דיברתי", יהיה קרקס".
כאן המקום להזכיר כי יאיר נתניהו חויב לשלם לפני כשנתיים 250 אלף שקלים לעורך באתר וואלה, אבי אלקלעי, שתבע דיבה וקיבל פסק דין בהיעדר הגנה לטובתו. נתניהו הבן שיתף ברשתות החברתיות מידע שלפיו אלקלעי הוא "שתול של קרן וקסנר".
מה אומר החוק היבש?
החוק במדינת ישראל מאפשר לתבוע בעבור כל פרסום לשון הרע כ-70 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק וסך של 140 אלף ש"ח אם הדבר נעשה בזדון. מה הכוונה? חוק לשון הרע מאפשר הגשת תביעה על כל פרסום ברבים בסך של 70 אלף ש"ח. במקרים שבהם הפרסום השלילי נעשה בכוונה תחילה, ניתן לתבוע 140 אלף ש"ח.
הגנת "אמת דיברתי"
במסגרת החוק קיימת הגנת אמת בפרסום (הגנת "אמת דיברתי"), שמאפשרת להגן מפני תביעה פלילית או אזרחית על מי שפירסם פרסום שיש בו "לשון הרע" – זאת אם הפרסום הוא אמת ובנוסף יש בו עניין ציבורי. המשמעות: הנתבע, במקרה זה אהוד אולמרט, יצטרך להוכיח כי בדבריו מתקיימים שני היסודות של הסעיף: "אמיתות הפרסום" ו"עניין ציבורי".
אולמרט ביקש לערוך לבני משפחת נתניהו בדיקה פסיכיאטרית על מנת להוכיח את טענתו, אך השופט הבהיר לו כי "השאלה שמטרידה אותי והבעיה המרכזית היא שהדיון בתיק הזה אינו בשאלה אם התובעים בריאים או לא. השאלה היא אם לאולמרט היה בסיס עובדתי לומר מה שאמר".
הבעת דעה
כאמור, השופט המליץ לאולמרט ללכת על קו ההגנה של הבעת דעה. בסעיף 15(4) נכתב כי "הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות".
מכיוון שבמקרה זה ההתבטאות של אולמרט ("חולי נפש") מכוונת למספר אנשים, ולא רק לנתניהו עצמו, קשה ליישם את סעיף 15(4) המדבר על נפגע אחד בתפקיד ציבורי. אשת ראש הממשלה לשעבר ובנו לא נשאו בכל משרה רשמית.
אנשי ציבור: האם המעמד של הצדדים ישפיע?
בישראל מתקיימים דיונים רבים בבתי המשפט על לשון הרע ותביעות דיבה, אך באופן טבעי משפט זה הפך למעניין במיוחד בשל זהות התובעים והנתבע: ראש הממשלה עד לחודש יוני האחרון ובני משפחתו, הזוכים לסיקור תקשורתי רב בעקבות העובדה כי היו בשלטון מאז 2009. מהצד השני נמצא ראש ממשלה לשעבר אחר, שישב בכלא וידוע באמרותיו הנחרצות ובביקורת הפומבית שהוא מעביר על משפחת נתניהו.
האם העובדה כי מדובר באנשי ציבור תשפיע על ההחלטה? עד שנות ה-70 בית המשפט העניק משקל רב יותר להגנת שמם הטוב של אנשי ציבור. הטענה הרווחת הייתה כי פגיעה בשמו הטוב של איש ציבור, במקרה זה של ראש ממשלה לשעבר, מסבה לו נזק גדול יותר, שכן הוא מוכר בעיני כל ומשום ששמו הטוב הוא נכסו היקר ביותר. אולם, בעשרות השנים האחרונות, וביתר שאת מאז המהפכה שהנהיג אהרן ברק בבית המשפט העליון בשנות ה-90, כפות המאזניים נוטות לטובת חופש הביטוי.
