לשון הרע ובינה מלאכותית: מי אחראי כאשר AI "הוזה" עליכם?
המהפכה הטכנולוגית כבר כאן, וכיום רבים מחפשים מידע רלוונטי באמצעות כלי AI. מהפכה זו מציבה אתגרים חדשים ליישום הדין הקיים בישראל ולהתאמתו למציאות הדיגיטלית. אם בעבר לשון הרע הייתה נחלתם של עיתונאים, פוסטים בפייסבוק או טוקבקים, הרי שבשנת 2026 האתגר המרכזי מגיע מכיוון לא צפוי והוא תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI).
משרד עורכי דין המתמחה בלשון הרע נדרש כיום להבנה עמוקה לא רק בחוק היבש, אלא גם באלגוריתמים המייצרים את המציאות הדיגיטלית שלנו. ניתן לראות כי בפסיקה בישראל ובעולם מסתמנים כיווני התפתחות וכי יישום העקרונות המשפטיים עשוי להשתנות ממקרה למקרה ובהתאם להתפתחויות נוספות. לדוגמה, בהליך משפטי מפורסם בארה"ב Mark Walters נ' OpenAI הוגשה תביעה נגד מערכת ChatGPT שייצרה לטענת התובע "הזיה" שייחסה למגיש רדיו מעילה בכספי עמותה שהייתה לפי תביעתו כוזבת לחלוטין. במקרה זה בשלב המקדמי בית המשפט בארה"ב דחה את בקשת OpenAI לסילוק התביעה על הסף, ובכך הותיר להמשך הדיון את האפשרות כי חברות המפתחות מודלי שפה עשויות, במקרים מתאימים ובהתאם לדין החל, להיחשף לטענות לאחריות משפטית בגין פרסומים כוזבים ופוגעניים שהמערכת הפיקה.
בישראל, בע"א 1726/21 מוחמד בכרי נ' ניסים מגנאג'י, דן בית המשפט בסיווגה של עוולת לשון הרע כ"עוולה נמשכת" כל עוד הפרסום הפוגעני נותר נגיש במרחב הציבורי והמפרסם לא נקט צעדים סבירים להסרתו או לצמצום נגישותו, לפי העניין. תפיסה זו עשויה להיות רלוונטית גם בהקשרים של AI, שכן ניתן לטעון כי היא עשויה להקשות, על הטענה שהאחריות הסתיימה ברגע יצירת הפלט ומכאן ניתן לטעון כי בנסיבות מסוימות עשויה להתעורר טענה לחובה מתמשכת לפעול לצמצום הפצה של פרסומים פוגעניים שהמערכת יצרה או הפיצה. ניתן לומר כי בחינת האחריות לפרסום עשויה להתמקד, בין היתר, במי שנטען כי גרם באופן אקטיבי להפצתו. כאשר מדובר ב-AI, אחת השאלות שעשויות להיבחן היא מהו היקף המעורבות של הפלטפורמה ביצירת התוכן. ככל שייקבע כי מדובר ביצירה מהותית של תוכן חדש, עשויות להתעורר טענות שלפיהן אין לראות בה רק מתווכת פסיבית, והדבר עשוי להשפיע על היקף אחריותה האפשרית.
מהן "הזיותAI " ואיך הן פוגעות במוניטין שלכם?
מערכות בינה מלאכותית עלולות לייצר טעויות. תופעה מוכרת בשם "AI Hallucinations" (הזיות בינה מלאכותית) עשויה לגרום לצ'אטבוטים להציג מידע שגוי או בדוי באופן שעלול להיראות משכנע. המערכת עלולה לייחס לאדם פרטי או לבעל עסק עבירות פליליות, חובות כספיים או התנהגות בלתי מוסרית – לעיתים על בסיס עיבוד סטטיסטי שגוי, באופן שעלול להיות חסר ביסוס עובדתי. כאשר מידע כוזב כזה מגיע לצד שלישי, הוא עלול לגרום לפגיעה בשם הטוב, ולעתים עשויות להיות לכך השלכות משמעותיות שלא תמיד קל לתקן.
המפרסם, המשתמש והפלטפורמה: מי נושא באחריות?
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, נחקק שנים רבות לפני עידן ה-ChatGPT. עם זאת, בפסיקה ובעולם המשפטי עולות שאלות באשר לאופן יישום העקרונות הקיימים על המציאות המודרנית. שאלת האחריות מתחלקת בדרך כלל בין שלושה מוקדים:
- המשתמש (ה-Prompter): אדם המשתמש ב-AI ליצירת פלט נטען כשקרי ומפיץ אותו, למשל בוואטסאפ, ברשתות חברתיות או במייל, עשוי בנסיבות מסוימות להיות חשוף לטענות לאחריות ולסעדים שונים.
- מפעילת הפלטפורמה: כאשר חברה המנגישה מערכת AI מעורבת באופן מהותי ביצירה, בעיצוב או בהצגת התוכן, עשויות להתעורר טענות שונות באשר לאחריותה האפשרית, והיקף ההגנות שעשויות לעמוד לה ייבחן לפי נסיבות כל מקרה.
- מפתחי הטכנולוגיה: במקרים מתאימים עשויות לעלות טענות שונות כלפי גורמים שפיתחו או הפעילו מערכות, בין היתר כאשר נטען כי מנגנוני הבקרה שהוטמעו לא היו מספקים לצמצום הפצה של תוכן פוגעני או כוזב.
האם במקרים מסוימים ניתן לשקול תביעה נגד חברת AI בגין לשון הרע?
אפשרות זו עשויה להישקל במקרים מסוימים, למשל כאשר נטען כי המערכת יצרה מידע כוזב וכי החברה לא נקטה אמצעי זהירות שניתן לטעון כי היו סבירים בנסיבות העניין, והכול בהתאם לנסיבות המקרה ולמסגרת המשפטית הרלוונטית.
האם שיחה פרטית עם צ'אטבוט עשויה להיחשב ללשון הרע?
ככלל, לצורך בחינת יסוד ה"פרסום" נדרשת הגעה לאדם נוסף זולת הנפגע. לכן, אם מערכת AI הציגה כלפיכם ביטויים פוגעניים בשיחה פרטית, ייתכן שלא תקום עילה. עם זאת, כאשר אדם נוסף נחשף למידע, או כאשר הפלט מופץ לצד שלישי, עשוי להתקיים יסוד הפרסום, בכפוף לנסיבות המקרה וליתר התנאים הנדרשים.
האם עשויה להתפתח חובת זהירות מותאמת לחברות הטכנולוגיה?
בעידן הנוכחי ניתן להצביע על אפשרות להתפתחות גישות שלפיהן ביחס לחברות AI עשויות לעלות ציפיות להפעלת אמצעי זהירות ובקרה הולמים, בהתאם לאופי המערכת ולנסיבות השימוש בה. בבחינת אחריות אפשרית עשויים להישקל, בין היתר, קיומם של מנגנוני בקרת איכות, אפשרות לדיווח על טעויות והבהרות למשתמשים לגבי מגבלות הדיוק של המערכת. אי–נקיטת אמצעי בקרה סבירים עשויה, בנסיבות מסוימות, להוות אחד השיקולים במסגרת טענות אפשריות בדבר התרשלות.
מה לגבי ההגנות של "אמת בפרסום" ו"תום לב" בהקשר של AI?
גם בהקשר של AI, טענות המבוססות על אמיתות המידע צפויות לעמוד לבחינה קפדנית, וכאשר המידע שגוי, היכולת להסתמך עליהן עשויה להיחלש באופן משמעותי. מנגד, שאלת תחולתה של הגנת תום הלב מורכבת יותר, שכן לאלגוריתם אין "רגש" או "כוונה". במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לבחון את סבירות פעולתם של הגורמים האנושיים המעורבים ביצירה, בהפעלה או בהפצה של התוכן.
כיצד להתמודד עם פגיעה בשם הטוב שנגרמה על ידי AI?
אם גיליתם מידע כוזב ופוגעני עליכם שנוצר על ידי בינה מלאכותית, מומלץ, לפי נסיבות המקרה, לשקול בהקדם ובאופן מסודר את אפשרויות הטיפול. הצעדים המומלצים:
- תיעוד: מומלץ לשמור צילום מסך של הפלט, וכן לתעד תאריך, שעה, כתובת URL ופרטים נוספים, ככל שניתן, שעשויים לסייע בהמשך.
- פנייה מקצועית: ניתן לשקול משלוח פנייה מסודרת להסרה או לעדכון תוכן מול הפלטפורמה, ומול גורמים רלוונטיים נוספים לפי העניין.
- ייעוץ משפטי: מומלץ לבחון את מכלול האפשרויות, לרבות מכתב התראה, צעדים לשימור ראיות, ובמקרים המתאימים גם הליך משפטי.
משרדנו, הממוקם בגבול ת"א–גבעתיים, מספק ליווי משפטי בתחום לשון הרע בדיגיטל ללקוחות מכל רחבי הארץ. אנו שמים דגש על האתגרים הטכנולוגיים והמשפטיים של זירת ה-AI בישראל, במטרה לסייע ללקוחותינו לבחון דרכי פעולה אפשריות להתמודדות עם פגיעה במוניטין גם בעידן הבינה המלאכותית.
* המידע במאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.