חוק איסור לשון הרע, שנחקק בישראל בשנת 1965, נועד לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות להגנה על שמו הטוב של אדם. החוק, שהיווה פריצת דרך בזמנו, התבסס על עקרונות שהתאימו לעידן שבו כלי התקשורת המרכזיים היו עיתונים מודפסים ורדיו. אולם מאז, המציאות השתנתה באופן דרמטי. עם כניסת האינטרנט והרשתות החברתיות, המרחב הדיגיטלי הפך לכר פורה להבעת דעות, אך גם להפצת לשון הרע והוצאת דיבה.
בעוד שבוצעו תיקונים ושינויים בחוק במהלך השנים, הוא כבר אינו עומד במבחן הזמן ובקצב השינויים הטכנולוגיים והחברתיים, רגע לפני שנת 2025. בשורות הבאות נסקור את החוק המקורי, את השינויים שחלו בו לאורך השנים, נצביע על הפערים הקיימים ונציע לחברי הכנסת דרכים להתאמתו לעידן המודרני.
החוק המקורי
חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 נחקק כדי להגן על כבוד האדם ושמו הטוב ולמנוע פרסומים העלולים לפגוע בזולת באופן ממשי. צריך לזכור שמדינת ישראל הייתה בת פחות מ-20 והעיתונות הייתה יחסית בחיתוליה. לשם המחשה, רק שנה לאחר מכן החלה לשדר הטלוויזיה הלימודית ולרבים לא היה מקלט טלוויזיה בבית.
החוק המקורי מגדיר לשון הרע כדבר שעלול:
- להשפיל אדם בעיני הבריות.
- להפוך אותו ליעד לשנאה, לבוז או ללעג.
- לפגוע בעבודתו או בעסקיו.
החוק מייחס משקל רב לפרסומים במדיה המסורתית, מתוך הנחה כי אלו הכלים המרכזיים להפצת מידע בזמנו. בהתאם, הוא כלל סנקציות אזרחיות ופליליות, ונקבעו פיצויים ללא הוכחת נזק בסכומים יחסית מוגבלים.
המציאות משתנה
עם השנים, בתי המשפט בישראל הרחיבו את פרשנותם לחוק כדי להתאים אותו למציאות המשתנה. הנה כמה נקודות ציון מרכזיות בפסיקה.
- חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב – פסיקות רבות הדגישו את חשיבות חופש הביטוי כזכות יסוד, אך במקביל עמדו על הצורך לאזן אותה מול הזכות לשם טוב.
- פרשנות נרחבת למונח "פרסום" – בתי המשפט הכירו בכך שגם פרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות נכללים תחת הגדרת "פרסום" בחוק. עם זאת, החוק עצמו לא תוקן כדי להתמודד ישירות עם מצבים אלו.
- שימוש בתביעות השתקה – בשנים האחרונות נצפתה עלייה בתביעות השתקה שנועדו להרתיע ולהשתיק ביקורת ציבורית, מה שהציב אתגר משמעותי לפרשנות החוק.
פערים בשנת 2025
למרות הפסיקות, החוק עצמו נותר במידה רבה מיושן וארכאי ואינו מותאם לעולם הדיגיטלי בו אנו חיים:
- כאשר חוקק החוק בשנת 1965, הפלטפורמה המרכזית הייתה עיתונות מודפסת, אל בימנו אין בחוק התייחסות מפורשת לרשתות חברתיות. הרשתות החברתיות, שמאפשרות לכל אדם להפיץ מידע לקהל עצום בזמן קצר, הפכו למוקד מרכזי להפצת לשון הרע. עם זאת, החוק לא מתייחס ספציפית לאתגרי הפלטפורמות האלו, כמו למשל מה הדין במקרה של שיתוף פוסט/ציוץ פוגעני או מה הדין לגבי ההבדלים בין פרסום פוסט מרכזי לבין תגובה וכו'.
- אנונימיות ברשת – האפשרות לפרסם תכנים באופן אנונימי יוצרת אתגר משפטי בזיהוי מפרסמי לשון הרע. החוק אינו מציע כלים אפקטיביים להתמודד עם סוגיה זו.
- פיצויים שאינם הולמים תמיד את הנזק – סכומי הפיצויים שנקבעו בחוק המקורי כבר אינם משקפים את הנזק הפוטנציאלי שנגרם במרחב הדיגיטלי. כיום, פוסט פוגעני יכול להפוך לוויראלי בתוך שעות ולגרום לנזק חמור ומתמשך.
מה צריך להשתנות? המלצות למחוקק
כדי להפוך את חוק איסור לשון הרע לרלוונטי לשנת 2025, יש לערוך בו מספר תיקונים מרכזיים:
- עדכון הגדרות – יש להרחיב ולהבהיר את ההגדרות של "פרסום" כך שיכללו במפורש פרסומים דיגיטליים, העברת מדיה, שיתוף ברשתות חברתיות, תגובות ושימוש בפלטפורמות כמו: פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, x (טוויטר לשעבר) וטיקטוק.
- חיזוק מנגנונים לאיתור מפרסמים אנונימיים – יש להטמיע מנגנונים פשוטים יותר שיאפשרו לזהות מפרסמי לשון הרע אנונימיים ברשת, תוך שמירה על איזון בין פרטיות לחקירה אפקטיבית.
- העלאת סכומי הפיצויים – נזקי לשון הרע במרחב הדיגיטלי הם כבדי משקל וממושכים. על אף שהפסיקה מעידה בפועל על פיצויים נמוכים יותר מהרף המקסימלי שנקבע בחוק, יש לקבוע רף כספי גבוה עוד יותר ובמיוחד במקרים בהם יש כוונת תחילה לפגוע ולפרסם דיבה.
- אחריות של הרשתות החברתיות – יש לשקול להורות לפלטפורמות כמו פייסבוק ו-x להגיב במהירות לתלונות על פרסומי לשון הרע, להסיר תוכן פוגעני ולספק מידע במקרה הצורך.
- הגנה מפני תביעות השתקה – יש להוסיף סעיפים שימנעו שימוש לרעה בתביעות לשון הרע כדי להשתיק ביקורת לגיטימית, בדומה לחוקים הקיימים במדינות אחרות.
לסיכום, חוק איסור לשון הרע, שנחקק לפני 60 שנה, השיג את מטרותיו אך מתקשה כיום לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגית והחברתית. במציאות שבה לכל אדם יש במה ציבורית ברשתות החברתיות, החוק זקוק לעדכון מקיף שישקף את האתגרים וההזדמנויות של עידן המידע. המלצות אלו לא נועדו לפגוע בחופש הביטוי, אלא להבטיח איזון הוגן בין זכויות הפרט לשמירה על כבודו ושמו הטוב של אדם. על המחוקק לקחת את ההזדמנות הזו ולהוביל שינוי שישרת את החברה הישראלית לעוד שנים רבות.
