חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגן על שמו הטוב של אדם ומאפשר להגיש תביעה כאשר פורסם דבר העלול לפגוע בשמו הטוב. כפי שכבר הסברנו בעבר, הרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית שבה עלולות להתרחש פגיעות מסוג זה. אם גם אתם פעילים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, כדאי לכם להכיר את הנושא ולדעת אם אתם יכולים לתבוע או חשופים לתביעה. מעוניינים בדוגמה מעניינת?
מיכל (שם בדוי) היא בעלת עסק קטן של עוגות וקינוחים ביתיים, המוכרת דרך האינטרנט ומפעילה עמוד אינסטגרם פופולרי עם אלפי עוקבים. העסק של מיכל נבנה במידה רבה על המלצות חיוביות וחוות דעת מלקוחות מרוצים.
לפני מספר חודשים, לקוחה לא מרוצה של מיכל, שירי (שם בדוי), פרסמה בעמוד האינסטגרם שלה פוסט ארוך ומשמיץ על מיכל והעסק שלה. בפוסט נטען כי "העוגות של מיכל מגעילות, שמתחשק להקיא מהן, שהשירות גרוע ושמיכל עצמה התנהגה בצורה נוראית ודוחה". בנוסף, שירי הוסיפה לתגובות לפוסט שלה תמונות של העוגות והצהירה שהן לא נראות כמו בתמונות שפורסמו בעמוד של מיכל.
הפוסט הזה, שהפך לוויראלי וזכה לעשרות תגובות ושיתופים, גרם נזק משמעותי לעסק של מיכל. הלקוחות הקבועים התחילו לפקפק באיכות המוצרים ומיכל קיבלה פחות ופחות הזמנות. כמו כן, היא סבלה מהתקפות אישיות ברשת, שהובילו לפגיעה במצבה הנפשי.
מה מיכל יכולה לעשות?
חשוב קודם כל להתייעץ עם עו"ד לשון הרע ולקבל החלטות לאחר הערכת המצב המשפטי. ניתן להגיש תביעת דיבה נגד שירי, אך כדאי לבצע את ההליך בשלבים. ראשית, מומלץ לדרוש משירי להסיר את הפוסט הפוגע ולהתנצל באופן פומבי. אם היא מסרבת, ניתן להתקדם עם התביעה.
במסגרת התביעה, יוצגו ראיות לכך שהעוגות שסופקו ללקוחה היו טריות ואיכותיות ולבטח הביקורת שלה, אינה בגדר ביקורת צרכנית לגיטימית ושכל לקוחותיה הקודמים של מיכל היו מרוצים מהשירות והמוצרים שקיבלו. ניתן גם להציג עדויות מצד לקוחות קבועים ומומחים בתחום המזון, שיעידו על איכות המוצרים והשירות של מיכל.
חשוב לזכור כי פרסום לשון הרע ברשתות החברתיות אינו שונה מפרסום לשון הרע באמצעי תקשורת אחרים. החוק רואה בכל פרסום שמטרתו לפגוע בשמו הטוב של אדם כעילה לתביעת נזיקין. במקרה זה, שירי פרסמה מידע שקרי ומזיק, מבלי לבדוק את האמת ובכוונה לפגוע במיכל ובעסק שלה.
בית המשפט יידרש לבחון את כל הראיות והעדויות ובסופו של דבר לקבוע אם הפוסט של שירי מהווה לשון הרע. המקרה הזה מדגיש את חשיבות האחריות בפרסום מידע ברשתות החברתיות. כל אחד מאיתנו חייב לזכור כי גם כאשר מדובר בפרסומים שונים, יש לנו חובה לשמור על האמת ולא לפגוע בשמו הטוב של אדם ללא הצדקה וככל וישנה ביקרות כזו או אחרת – היא חייבת להיות עניינית. חופש הביטוי הוא עקרון יסוד, אך כאשר הוא מנוצל לרעה, החוק יודע להגן על הנפגעים ולהשיב את כבודם שנפגע.
עד כמה אנו מוכנים לנהוג באחריות ולשמור על הוגנות בפרסומים שלנו ברשתות החברתיות? השאלה הזו צריכה ללוות אותנו בכל פעם שאנו משתפים תוכן ברשת.
* המידע המוצג לא מהווה טיפול ו/או ייעוץ משפטי ולא תחליף לטיפול וייעוץ משפטי מקצועי.
