חוזים והסכמים היו מאז ומעולם נושא לדיון במערכת המשפטית. האם יש לפרש חוזה כלשונו? האם יש תנאים בהם ניתן לבטל הסכם? האם חתימה על חוזה מחייבת באופן גורף את שני הצדדים? קיימות שאלות רבות ופרשנויות לא מעטות.
אנו נתקלים דרך קבע במקרים בהם לאחר חתימת ההסכם מתגלה מחלוקת בין הצדדים לגבי פרשנותו של סעיף ספציפי, מספר סעיפים או אפילו על החוזה כולו. צד אחד טען שכוונת הכתוב הייתה א', בעוד הצד השני פירש אותו כב'. טענות אלו גורמות לחיכוכים ולעיכובים בביצוע ההסכם.
לעיתים קרובות הניסיונות של הצדדים להגיע להסכמה לא צולחים והם נאלצים לפנות לעורך דין או למגשר על מנת ליישב את המחלוקת. במקרה כזה עורך דין חוזים בחן את ההסכם לעומק, תוך התחשבות בכוונותיהם של הצדדים בעת חתימתו ובנסיבות עריכתו.
זיכרון דברים הוא הסכם מכר?
בגלובס פורסם לאחרונה על מקרה מבחן מעניין שהתרחש בפתח תקווה, בו בעל דירה התכחש לזיכרון דברים למכירתה שנכתב ונחתם בכתב יד. בית המשפט נדרש לשאלה: האם חתימת הסכם תמיד מחייבת? לפני שנתייחס למקרה, חשוב להסביר כי ישנם גורמים שונים המשפיעים על תוקף ההסכם:
- התוכן צריך להיות ברור, מפורט ומנוסח בצורה חד משמעית
- יש לכלול את כל ההסכמות וההתחייבויות של הצדדים
- יש לוודא שההסכם אינו פוגע בזכויותיהם של צדדים שלישיים
- בחלק מהמקרים נדרש אישור רשמי של גורם מוסמך כמו נוטריון
- יש לוודא שההסכם נחתם על ידי הצדדים המוסמכים לכך
- ייתכן וביטול ההסכם יהיה אפשרי במקרים של כפייה, הטעיה או חוסר כשירות משפטית
במקרה שלפנינו, בעל הדירה בפתח תקווה התכחש לזיכרון הדברים עליו חתם בכתב יד למכירת הדירה במחיר של 1.5 מיליון ש"ח. במקרה זה, בית המשפט החליט כי הקונה כן מחויב לרכוש את הדירה לפי מה שנכתב במסמך והורה לבעל הדירה למכור את הנכס.
מכאן ניתן להבין כי בית המשפט נתן לזיכרון הדברים תוקף של הסכם מחייב, במיוחד כאשר מדובר במסמך המציין את פרטי ההסכם בצורה מפורשת וברורה. על פי הכתבה בעל הדירה יערער על הפסיקה. אולם, משמעות פסק הדין היא כי זיכרון הדברים מהווה רכישה מחייבת בתנאים של בחינת גמירות דעת ולמסוימות פרטי ההסכמה.
לסיכום, מקרה מבחן זה מחדד עוד יותר את החשיבות של הבהירות בחתימת הסכמים ואת תפקידם המכריע במערכת המשפט. לא פעם מתעוררות ספקות בנוגע לתקפותם של הסכמים. מניסיוננו, חתימה על הסכם אינה ערובה לכך שניתן יהיה לאכוף אותו בבית המשפט. יש לבחון את נסיבות החתימה, תוכן ההסכם וצורתו על מנת לקבוע את תוקפו המשפטי.
