בדיני חוזים קיים מושג אשר נקרא בעגה משפטית צחה "דוקטרינת הסיכול", כלומר מצב שבו התרחש מאורע שהצדדים לא יכלו לצפות אותו בטרם כריתת החוזה, שהפך את ביצועו לבלתי אפשרי (סיכל את האפשרות לקיים את החוזה), ולכן מי שהפר את החוזה לא יהיה חייב בפיצויים עקב כך ("פיצויי קיום" ליתר דיוק). בשפה היומיומית, מכנים זאת "ככוח עליון". דוקטרינת הסיכול מעוגנת בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
חוסר האפשרות לקיום החוזה יכולה לקבל ביטוי בכל מיני דרכים, כמו למשל מצבים של חוסר אפשרות מעשית. למשל: אם התחייבתי לספק זהב במחיר של 10$ לגרם, ופתאום מחיר הזהב מאמיר ל-80$ לגרם. מבחינה מעשית, קיום החוזה יגרום לי לפשיטת רגל.
אפשרות אחרת של סיכול, היא המצב של"סיכול המטרה": נניח ושכרתי מתחם לצורך הקמת יריד מכירות גדול. כמה ימים לפני מועד היריד, מכריזה הממשלה על איסור התקהלות עקב וירוס הקורונה המשתולל. אני עדיין יכול לשכור את המתחם, אבל מובן שרציתי את המתחם כדי לקיים בו יריד מכירות גדול, וכעת המטרה לשמה רציתי את המתחם אינה אפשרית למימוש.
כעת משפטנים, אנשי עסקים, חברות ביטוח, גופים ממשלתיים ועוד, שואלים את עצמם: האם ומתי וירוס הקורונה אכן מהווה אירוע של "כוח עליון", שמאפשר לצד להשתחרר מן ההתחייבויות שלו, ללא תשלום פיצויים?
שאלה של חלופות
האם הקורונה אכן יכולה לשמש אותנו כדרך להשתחרר מן החוזה ללא תשלום פיצויים? תלוי בנסיבות העניין. נאמר ואני יבואן של סחורה מאיטליה, והתחייבתי למכור אותה בישראל לכשהיא תגיע. בינתיים באיטליה סגרו את נמלי התעופה והנמלים הימיים. היצרן באיטליה כנראה יהיה מוגן, אם ארצה לתבוע אותו בבית משפט, בטענה של כוח עליון. עם זאת, האם אני אהיה מוגן מול הלקוח שלי בישראל? יתכן שיש לי אפשרות לספק את הסחורה דרך יצרן אחר, ואז לא אהיה פטור. במצב זה, יש חשיבות לטיב הסחורה (האם סחורה נדירה או ייחודית?), ומה העלויות של התקשרות עם ספק אחר.
חשוב לציין שיש חשיבות לתום הלב של הצדדים לחוזה. כלומר, האופן שבו התנהגו הצדדים במצבים שבהם הייתה הפרת חוזה, חשובה מאד מבחינת בית המשפט בשאלת הפיצויים (האם האם הניזוק ניסה להקטין את הנזק שנגרם לו? האם המזיק הציע פתרונות חלופיים?).
עוד חשוב לציין, כי באופן מסורתי, בתי משפט בישראל נהגו עד כה "בצמצום" לגבי הקבלה של טענת סיכול. במישור המסחר הבינלאומי לעומת זאת, בחוק המכר (מכר טובין בין לאומי) התש"ס-1999, החוק קובע כי צד לחוזה יהיה פטור מקיום חוזה, אם נוצר מכשול שאינו בשליטתו ולא ניתן היה לצפות אותו באורח סביר. התניה הזאת נחשבת לפחות נוקשית מזו הקיימת במסחר בין גופים שחלים עליהם דיני המסחר הישראלים.
שאלת הסיכול קיימת למעשה בכל תחומי החיים כמעט, משכירות דירה, דרך שכירות של עסק, ענף האירועים, ענף החופשות, ענף התעופה, ענף המסעדנות, ועד התחייבות לאספקה של מהדקי נייר לחנויות לציוד משרדי. משום כך, משרד המשפטים הכיר בבעיה שנוצרה, והקים ועדה משפטית מיוחדת לצורך גיבוש מדיניות קבועה וברורה בנושא, בניסיון למנוע אלפי תביעות משפטיות שעשויות להיות מוגשות לבית המשפט, לצורך בירור שאלת הסיכול. אני סבור שבתקופה הקרובה, נוכח החזרה לשגרה, בתי המשפט יתמודדו עם תיקים רבים בנושא, ויצטרכו לתת את הדין בכל מקרה לגופו, בשל ביטול התחייבויות/הסכמים בגלל נגיף הקורונה.
