כאשר חברות ציבוריות עושות מהלכים עסקיים שמתבררים בדיעבד כצעד שגוי, לא מעט מן הנפגעים נוטים לחפש אשמים. לא פעם, האצבע מופנית לחברי דירקטוריון החברה. אפשר להבין את הסנטימנט נגד הדירקטורים: הדירקטור מקבל על פניו המון כסף על יחסית מעט עבודה (במיוחד עבור אלו המסתכלים מבחוץ על עבודתו). כל עבודתו של הדירקטור למעשה היא לקחת חלק בהחלטות העסקיות הקרדינליות של החברה: אפשר להבין שאם ההחלטה מתבררת כטעות, נרצה לוודא שהדירקטור שקל את כל השיקולים הראויים להחלטה, בטרם הצביע באופן כזה או אחר בישיבת הדירקטוריון.
הטלת אחריות על דירקטורים היא דבר שבהחלט יכול להתרחש. חברת מלרג למשל, הייתה חברה ציבורית שעסקה בתשתיות תחבורה. בשנת 2017, כמה שנים לאחר קריסתה, חייב בית המשפט המחוזי באופן תקדימי את הדירקטורים של מלרג באופן אישי, בגין החלטות שאישרו על חלוקת דיבידנדים לבעלי מניות, למרות שהחברה הייתה כבר מצויה אז בקשיים. דוגמה נוספת היא הדירקטוריון של טבע, שחויב בתשלום של 50 מיליון דולרים, בגין פעולות שוחד שבוצעו בשם החברה לחברי פרלמנט ברוסיה, בין השאר לשם הכנסת הקופקסון לסל התרופות הרוסי (הביטוח ישלם, לא לדאוג לדירקטורים). כמו כן, לא מופרך היה לחשוב שהדירקטורים בטבע היו נושאים באחריות אישית בגין ההחלטה להחליט על רכישת אלרגן ב-40 מיליארד דולרים, מה שגרם בסופו של דבר לירידה של יותר מ-80% בשווי השוק של החברה.
שיקול דעת עסקי של דירקטור
כלל שיקול הדעת העסקי (Business Judgment Rule) אומר שכל עוד לא הוכח אחרת, ההחלטה שהדירקטור לקח הייתה משיקולים תקינים, והם אינם נושאים באחריות נזיקית. הם נהנים ממה שמכונה ״חזקת תקינות״, כלומר, נכון, ההחלטה צריכה להיות מודעת, חפה מניגוד אינטרסים, תוך התייעצות עם מומחים ותוך דיון מעמיק וממצה בנושא. אולם כל עוד אלו מתקיימים, קמה חזקת התקינות של החלטות המנהלים\דירקטורים (הגנה זו אף הורחבה לאחרונה בעליון בישראל).
למרות זאת, בשנים האחרונות דירקטורים הפכו יותר ויותר למושא לביקורת. ככל שיקרסו יותר חברות בשנים הקרובות, בין אם כתוצאה של משבר הקורונה ובין אם לאו, יש סיכוי שהתובעים יצרפו את הדירקטורים כנתבעים. חוק החברות אכן רואה בדירקטורים כנושאי משרה בחברה אשר יכולים להיתבע אישית, ולהיות מחויבים אישית בגין מעשים או מחדלים של החברה. גם אם לדירקטור יש ביטוח מתאים, עדיין הביטוח לא יכסה מצבים של התנהגויות פליליות מצד הדירקטורים (וממילא, דירקטור שידבוק בו כתם פלילי, לא סביר שיוכל למצוא עבודה כדירקטור במקום אחר).
כדי באמת להגן על עצמכם כדירקטורים, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מותאם לתפקיד הדירקטור. למשל, יועץ משפטי יידע לבחון האם תקרת הכיסוי הביטוחי שלכם, אכן יכולה לכסות את רמת הסיכון אליה אתם חשופים בפועל במסגרת התפקיד. כמו כן, יועץ משפטי לדירקטור מטעמכם, ידאג לוודא עבורכם כי החברה תישא בעלויות משפטיות עבורכם במידת הצורך (או לפחות יבהיר עבורכם את הסטטוס המשפטי בעניין זה).
בנוסף, יועץ משפטי לדירקטורים יסביר להם ממה כדאי להיזהר. למשל, דוגמה: לא פעם חברות המצויות בקשיים תזרימיים, מתעכבות בחלק מתשלומי המע״מ לרשויות המס. פעמים רבות, הדירקטורים מזומנים לחקירה ברשות המיסים בתור אורגנים בחברה, גם אם אין להם כל קשר לכך. לא פעם הדירקטור אפילו יעדיפו לשלם את חוב המס בעצמם, ולו כדי להימנע מן המצב הלא נעים הזה. בקיצור, יועץ משפטי לדירקטור יידע להסביר לדירקטור היכן הוא חשוף, היכן הוא אינו חשוף, ממה להיזהר, היכן להיות עירני וכדומה.
