מאז ומתמיד, בדיקת פוליגרף (מכונה לעיתים גם "מכונת אמת" או "גלאי שקר") הייתה נתונה למחלוקת. מצד אחד, מכוני הפוליגרף טוענים לאחוזי דיוק של בין 70 ל-95 אחוזים. מצד שני, מתנגדי הפוליגרף רואים בו דרך חקירה ולא מכונה המסוגלת לגלות את האמת. אז האם בדיקת פוליגרף קבילה בבית משפט? הרבה תלוי בסוג של המשפט ובהסכמת הצדדים.
משפט פלילי
במשפט פלילי נדרשת ודאות של מעבר לספק סביר כדי לגזור את דינו של הנאשם. פוליגרף לא מוגדרת כבדיקה שתוצאותיה מהימנות במאת האחוזים, ולכן, במשפט פלילי בדיקת פוליגרף אינה קבילה. יש עורכי דין שישתמשו בה עבור המיוצג שלהם במשפט פלילי כדי להשפיע על קבלת ההחלטה של השופט, אבל היא לא תיחשב כראייה רשמית.
משפט אזרחי
בעיקרון, ראייה של פוליגרף במשפט האזרחי אינה קבילה. יחד עם זאת, ניתן להשתמש בפוליגרף בהנחה שהצדדים נותנים את הסכמתם לכך. לדוגמה, בדיון בין הצדדים כל צד טוען את טענתו – מילה נגד מילה – אז למעשה אפשר לקבל הסכמה מבית המשפט לטובת הכרעה במחלוקת. בנוסף, שני צדדים יכולים להגיע להסכמה שהתיק יוכרע על סמך בדיקת הפוליגרף ואז בית המשפט נותן לכך תוקף של החלטה מחייבת. במקרה כזה ניתן להכריע את התיק ולקבל פסק דין בהתבסס על בדיקת פוליגרף בלבד.
אפשר גם לומר שהתיק לא יוכרע על בדיקת פוליגרף, אבל לעניין מחלוקת מסויימת ניתן משקל ראייתי לבדיקת הפוליגרף שמוסכמת על שני הצדדים. אבל נדגיש שוב – כל עוד אין הסכמה, לבדיקת הפוליגרף אין תוקף במשפט האזרחי.
המשמעות היא שגם במקרה כזה יש לקחת את הכלי הזה בעירבון מוגבל. בכל מקרה של שימוש בבדיקת פוליגרף בהליך משפטי, יש צורך בהסכמה של שני הצדדים במשפט כדי לבצע בדיקת פוליגרף, שתוצאותיה יהוו משקל ראייתי או שיכריעו בהליך.
