באתר מאקו ובכלי תקשורת נוספים פורסם על תביעת לשון הרע שהגיש לבית משפט השלום בתל אביב כתב חדשות 12, אוהד חמו, נגד מגיב בפייסבוק, שכתב עליו בין היתר "משת"פ", "סוס טרויאני ערבי בוגד", "התאסלם הכלב" ו"בוגד". חמו תובע פיצויים של 143 אלף ש"ח. מדובר על תגובות שנכתבו לפוסט של "הצל" (הראפר יואב אליאסי) בחודש נובמבר בשנה שעברה.
בכתב התביעה נכתב בין היתר: "בתגובה לפוסט פרסם הנתבע ארבעה פרסומים המהווים לשון הרע, בהם כינה את התובע בכינויים משפילים, מבזים, הפוסט התפרסם במהירות כאש בשדה קוצים רבים נחפשו והגיבו לפוסט דבר שהוביל לתגובות שטנה רבות נגד מרשי".
"אמירות אלו גרמו להשפלתו ולביזיו של התובע קבל עם ועדה ועלולות לפגוע בשמו הטוב של התובע במשרתו בעסקו במשלח ידו ובמקצועו. הוא הושפל בכיכר העיר, ועל כן לאור מעמדו הציבורי, יוקרתו המקצועית, שמו הטוב והמוניטין שלו כעיתונאי ותיק ובכיר – הנזק שנגרם לו הינו גדול במיוחד ועל כן הפיצוי בגין הנזק בהתאמה, צריך להיות גדול במיוחד".
מה אומר החוק לגבי פרסום באינטרנט?
כזכור, החוק מאפשר לתבוע בעבור כל פרסום לשון הרע כ-70 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק ו-140 אלף ש"ח אם הפרסום נעשה בזדון (סכום דומה לתביעה הנוכחית). בסעיף 7 של חוק איסור לשון הרע נקבע כי על העוולה האזרחית יחולו הוראות פקודת הנזיקין העוסקות באחריות שילוחית. למרות שהאחריות על הפרסום היא של המפרסם, ההוראות בסעיף מרחיבות את האחריות לפרסום גם למעגל האנשים המסייעים או מייעצים לפרסום.
בסעיפים 11 ו-12 של חוק איסור לשון הרע מוזכרים תנאי הרחבת האחריות לפרסום, כמו בית דפוס והמפיץ של אמצעי התקשורת בו נכתב. יש לציין כי החוק נכנס לתוקף ב-1965, לפני כמעט 60 שנה, הרבה לפני השימוש ברשת האינטרנט, ובית המשפט נדרש עד כה לפרשנות של החוק הקיים ולהתאימה למאה ה-21.
בשל הארכאיות של החוק, בחלק מהפסיקות ניסו להתאימו והבחינו בין אתרי אינטרנט שיש להם חשיפה רחבה (כמו רשתות חברתיות במקרה הנוכחי) ואתרים שיש בהם פחות תנועת גולשים. מצד אחד, מנהל קבוצת פייסבוק שלא הסיר פוסט מכפיש נושא באחריות למרות שלא הוא הכותב, ומצד שני, ביקורת שגרמה לסגירת בית עסק לא גרמה לבית המשפט להטיל את האחריות על מפרסמת התגובה ברשת.
בחודש שעבר: התביעה של גיא פלג התקבלה
התביעה של חמו עשויה לקבל רוח גבית בעקבות פסיקה מהחודש שעבר. עיתונאי אחר של חדשות 12, גיא פלג, זכה בתביעה על סך 45 אלף ש"ח נגד תושבת ירושלים שכינתה אותו "דמבו" ברשתות החברתיות. בשל החוק המיושן, השופטים הבאים לדון בתביעות לשון הרע באינטרנט, כמו זו של חמו, צריכים להסתמך על תקדימים ועל פרשנות של החוק הקיים.
כפי שהזכרנו לא פעם בעבר, בעתיד הקרוב לא יהיה מנוס מעדכון חוק לשון הרע והתאמתו למאה ה-21. המהפכה הדיגיטלית שאנו חווים מאז שנות ה-90 גרמה לשינויים רבים בכל התחומים, וגם בתחום לשון הרע ותביעות דיבה, כאשר רבות מתביעות לשון הרע כיום, מוגשות בעקבות פרסומים ברשות החברתיות – ולכן במסגרת החוק החדש יהיה זה ראוי, בין היתר, לתת התייחסות בחוק לפרסומים המהווים לשון הרע ברשתות החברתיות השונות.
