עוקץ חדש - הונאות דיגיטליות

היזהרו מעוקץ חדש: סיפור מקרה על רכישת "נכסים דיגיטליים"

למשרדנו הגיעו לאחרונה מספר מקרים של עוקץ שצובר תאוצה, המתמקד באוכלוסייה המבוגרת בעיקרו. אנו רואים לנכון לשתף אתכם בפרטים על מנת להעלות את המודעות והעירנות שלכם. מדובר בעוקץ מתוחכם, אשר בנוי באופן שמצליח להטעות לפעמים גם אנשים נבונים ושקולים. העוקץ מסתמך על הבטחות להכנסה פסיבית ולמיזם אינטרנטי שנראה לכאורה לגיטימי, אך בפועל הנוכלים מנצלים את תמימות הקורבנות וחוסר הבנתם כדי לגזול מהם סכומי עתק ואף להיעלם כאילו בלעה אותם האדמה. לכן, חשוב שתבינו איך זה עובד ומה עליכם לעשות כדי להיזהר.

איך עובד העוקץ?

הנוכלים מציגים את עצמם כיזמים או כאנשי מקצוע בתחום האינטרנט ובונים לכם אתר אינטרנט שנראה אמין ומרשים שהוא למעשה מוצג עבורכם כהשקעה של "נכס דיגיטלי". רוב הקורבנות הם אנשים מבוגרים או אוכלוסייה ללא הבנה בסיסית בתחום המחשוב והאינטרנט, אשר לעיתים קרובות יש לאותם לקורבנות חסכונות משמעותיים שצברו במשך חייהם וניסיון מועט בזירה האינטרנטית. הנוכלים מציעים לאותם אנשים להשקיע סכום כסף מכובד במיזם חדש – אתר אינטרנט בבעלותם שמניב לכאורה הכנסה קבועה לאותה אדם שנבנה בשבילו  אותו "נכס דיגיטלי" או לחלופין אפשרות למכור את "הנכס הדיגיטלי".

הפיתוי העיקרי בעסקה הזו הוא הבטחה להכנסה פסיבית חודשית קבועה, בדרך כלל של כמה אלפי שקלים, ללא צורך בהשקעה של זמן או מאמץ מצד המשקיע כמו למשל בהשכרת דירה והעיסוק הכרוך בכך. האתר אמור "לעבוד בשבילך" וכל מה שנדרש הוא להפקיד סכום כסף נכבד עבור בניית האתר, הקידום והשיווק שלו.

איך הנוכלים מצליחים לשכנע?

הנוכלים מפעילים קמפיין שיווקי משומן, הם בונים אתר אינטרנט שנראה מקצועי ומתקדם, ומוסיפים תחכום על ידי יצירת טראפיק (תנועת גולשים לאתר) ראשוני, שמראה שהאתר פועל ושיש עניין בו. בדרך זו, הם יוצרים את הרושם שהאתר מתחיל לייצר הכנסות ואף מראים לקורבנות "דוחות" שמציגים לכאורה רווחים פוטנציאליים.

נוסף על כך, הנוכלים מציגים עצמם כאנשי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה והשיווק, מדברים בביטחון ומספקים מצגות שיווקיות מפורטות לרבות באמצעי התקשורת והמדיה. הם מציגים לקורבנות תרחישים אופטימיים ומצגי שווא עם הבטחות לתשואות גבוהות בתוך חודשים ספורים שמהווה מעין הכנסה חודשית קבועה, מה שגורם למשקיעים להאמין שההשקעה בטוחה והם מקבלים לידם "נכס דיגיטלי" שאף ניתן בעתיד למכור ברווח גדול משמעותית מההשקעה.

מה קורה בפועל?

לאחר שמועבר הכסף הנדרש, הקורבן מגלה שהאתר אינו מניב את ההכנסות המובטחות או לפעמים לא נעשה דבר מהותי באתר. בשלב זה מתחילים הנוכלים לספק תירוצים שונים לאי האפשרות לקדם את האתר או "ההכנסות יתחילו להגיע בקרוב" כשהם דוחים את הקורבן שוב ושוב. לעיתים הם אף שולחים דוחות לא אותנטיים שמראים על תנועת גולשים באתר שלהם, כדי להמשיך ולקבל תשלומים נוספים.

בסופו של דבר, כשהקורבן מתחיל להבין שמשהו לא כשורה, הנוכלים נעלמים לקורבנות או שהם מודיעים כי העסקה נכשלה מסיבות של גורם שלישי ולא בשליטתם. בשלב זה הם נוקטים בצעד נוסף שנועד להגן עליהם מפני תביעות משפטיות. הם מנצלים את העובדה שהאתר רשום תחת חברה בע"מ. מכיוון שהחברה היא ישות משפטית נפרדת, הקורבנות לכאורה לא יכולים לתבוע את האנשים שמאחורי העוקץ באופן אישי, אלא רק את החברה, שהנוכלים ממהרים לפרק  או להעביר את הבעלות או פשוט להפסיק את הפעילות שלהם בחברה תוך ריקון הכספים, כך שהחברה נשארת רשומה אבל ללא כל נכסים/כספים ואף ללא משרד פעיל.

תביעות לאחר פירוק חברה

אחת התחבולות המרכזיות בעוקץ היא ניצול מושג החברה בע"מ. הנוכלים דואגים שהחברה שתחת שמה נרשם המיזם תהיה ישות משפטית נפרדת מהנוכלים עצמם. המשמעות היא שברגע שהחברה נכשלת או נכנסת לקשיים כלכליים, הנוכלים פשוט מפסיקים את פעילות החברה ומשאירים אותה כחרה ריקה או מגישים בקשה לפירוק החברה ובכך מסיימים את הפעילות שלה.

כיוון שמדובר בחברה בע"מ, המשקיעים אינם יכולים לתבוע את בעלי החברה אישית, אלא רק את החברה, שכבר אינה פעילה או שאין לה נכסים משמעותיים. זהו שלב קריטי בתהליך העוקץ, שכן הוא מונע מקורבנות האפשרות להחזיר את כספם. משרדי עורכי הדין המנסים לסייע ללקוחות לעיתים טוענים שאין למי לפנות כדי לקבל פיצוי הולם מאחר והחברה לא פעילה או התפרקה, אולם הדין מאפשר במקרים של תרמית ומרמה להרים מסך (לתבוע את בעלי המניות) ולתבוע באופן אישי את המנהלים, הבעלים והדירקטורים של החברה.

איך אפשר להיזהר?

  1. בדיקה מעמיקה של החברה – לפני שאתם משקיעים סכום כסף משמעותי, חשוב לבצע בדיקה מעמיקה של החברה. בדקו האם היא חברה פעילה עם רישום תקין, האם יש לה היסטוריה של הצלחות ומה המוניטין שלה בשוק.
  2. בדקו את היזמים באופן אישי – לעיתים, אנשים מסתמכים על הישויות המשפטיות בלי לדעת מי האנשים מאחוריהן. מומלץ לפגוש את היזמים ולברר עליהם באופן אישי, כולל בדיקות רקע.
  3. הסתמכות על ייעוץ מקצועי – כאשר מדובר בהשקעות בסכומים גבוהים, אל תהססו לפנות לעורך דין או ליועץ פיננסי שיבדוק את ההצעה וייתן חוות דעת מקצועית.
  4. היזהרו מהבטחות להכנסה קבועה ללא סיכון – אם נשמע לכם שמישהו מבטיח לכם הכנסה קבועה ללא סיכון, כדאי לבדוק את העניין לעומק. אין השקעה שאינה כרוכה בסיכון והבטחות מסוג זה עלולות להצביע על עוקץ.
  5. דרשו מסמכים והסכמים התקשרות מפורטים וחתומים – כל התקשרות עסקית חייבת להיות מגובה בהסכמים משפטיים ברורים. ודאו שכל הפרטים סוכמו ונחתמו בכתב והסתמכו רק על מה שכתוב ולא על מה שנאמר בעל פה.
  6. דרשו בטחונות לכסף שלכם – אם המיזם לדוגמה לא מצליח, כמו ערבויות אישיות של בעלי המניות או הפקדת כספים בחשבון נאמנות עד שהאתר שנבנה עבורכם מתחיל ליצור רווחים אמיתיים.
  7. בקשו לשוחח עם משקיעים שהצליחו ליצור רווחים – יש לשאול אותם את השאלות ולקבל תשובות אותנטיות על המיזם ללא כוונת רווח.
  8. בדיקה פשוטה ברשת – בדקו בגוגל וקראו על החברה, לרבות ביקורות שנכתבו עליה, תביעות נגדם אם ישנן ועוד.

העוקץ החדש יחסית מציג את עצמו כהזדמנות עסקית לגיטימית ומפתה, אך למעשה הוא ממוקד בגזילת כספים מקורבנות תמימים תחת מסווה של פעילות עסקית לגיטימית. השיטה המניפולטיבית הזו פועלת באמצעות ניצול האמון שנותנים הקורבנות בנוכלים וחשוב מאוד להיזהר ולא להיכנס לעסקאות שאינן מבוססות על בדיקות מעמיקות וייעוץ מקצועי.

אם אתם חושדים שנפלתם קורבן לעוקץ, אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי בהקדם. לעיתים, פעולה משפטית מהירה יכולה להציל את ההשקעה שלכם או לפחות את חלקה.

מצלמות אבטחה והגנת הפרטיות

מצלמות אבטחה והגנת הפרטיות: מה חשוב לדעת?

בעידן שבו מצלמות אבטחה נמצאות כמעט בכל מקום, בבתים פרטיים, בעסקים, ובמרחב הציבורי, עולה השאלה כיצד ניתן לאזן בין הצורך באבטחה לבין שמירה על פרטיותם של אנשים. חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 מעניק כלים ייחודיים להתמודדות

להמשך קריאה
נגישות

להרשמה לניוזלטר החודשי שלנו:​

Call Now Buttonחייגו | Call