בתור משרד שמומחה לחוזים, הסכמים וייצוג בבתי המשפט בסכסוכים הנובעים מכך, אנו מתעדכנים כל העת בחידושים המשפטיים הקשורים לטכנולוגיה ובהתנגשות בין החוקים ופסקי הדין הישנים לבין העולם הטכנולוגי, שגם ב-2023 עובר שינויים תכופים ופורצי דרך.
בשל כך, מעניין לבחון סיפור מקרה מקנדה, בו מעורבים חקלאי, לקוח, חוזה שנשלח בנייד ואימוג'י של אגודל למעלה שיצר מחלוקת לא קטנה. אנו מניחים שגם אתם חותמים פחות ופחות על חוזים והסכמים בחתימה פיזית באמצעות נייר ועט ועושים זאת בצורה דיגיטלית, או פשוט מסמנים V בקובייה המיועדת לכך.
במקרה שלפנינו כריס אצ'טר, חקלאי מססקצ'ואן בקנדה, לא סיפק תבואה במשקל 86 טון ללקוח קנט מיקלבורו. למה הלקוח תבע אותו? הלקוח שוחח עם אצ'טר בטלפון ולאחר מכן שלח לחקלאי הודעת טקסט עם טיוטה של החוזה. החקלאי אצ'טר הגיב בעזרת האימוג'י אגודל למעלה, כמו שרבים מאיתנו עושים בצורה יומיומית על שלל נושאים.
הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט בקנדה ושם הלקוח טען כי האימוג'י מהווה חתימה על חוזה ותבע את אצ'טר, ומנגד נטען כי התכוון בשליחת סימן אגודל למעלה כאישור קבלה בלבד. בית המשפט בקנדה קבע בחודש שעבר כי אגודל למעלה הוא אמצעי לא מסורתי לחתימה על מסמך וכי הוא ממלא את המטרות המהותיות של חתימה: זיהוי החותם (במקרה זה באמצעות מספר הטלפון הסלולרי של החקלאי) והעברת החוזה לצד השני. החקלאי ספג קנס של 82 אלף דולר קנדי (כ-61 אלף דולר אמריקאי). בדיני החוזים בישראל נחשב הדבר כקיבול וגמירות דעת.
ייתכן כי לפסיקת בית המשפט בקנדה עשויות להיות השלכות גם על פרשנות של חוזים והסכמים על ידי בתי המשפט בישראל במקרים דומים. החלטה זו באה בהמשך לניסיון של בתי המשפט להיות עדכניים יותר ופחות ארכאיים ומיושנים כמו הדימוי שנוצר להם במשך השנים.
בתי המשפט מתחילים להכיר באופן התדיר בו כמעט כל אחד מאיתנו משתמשים באימוג'ים שונים באמצעי התקשורת. המקרה מקנדה מדגיש את הצורך בבהירות ובדיוק בתקשורת דיגיטלית, במיוחד בכל הנוגע לחוזים ולהסכמים.
בכל אופן, אנו ממליצים להשתמש בשפה ברורה וחד משמעית. גם אם אתם משתמשים באימוג'י, עדיין צריך להשתמש בשפה ברורה כדי להביע את הכוונות שלכם. אם אינכם בטוחים אם אימוג'י יתפרש כחוזה משפטי מחייב, תמיד עדיף לקבל אישור בכתב מהצד השני.
